美容医療無しでホームケアガチってきたけど 現段階のこの肌が限界な気がする。 スキンケアで改善できる ・肌のキメ、透明感 ・乾燥による毛穴開き ・角栓、皮脂詰まり スキンケアでは無理 ・ニキビ跡や赤み（薄くはなる） ・顔の産毛による黒い毛穴

ทุกคนใช้ครีมกันแดดทาหน้าของยี่ห้ออะไรกันบ้างมาป้ายยาโหน่ยย💘 ปล.นี่ขี้เกียจทาบำรุงแล้วทากันแดดต่อ อยากได้แบบตัวเดียวจบในตอนเช้าเลย แนะนำหน่อยฮะ🙇🏻‍♀️

I understand why Pantalone fell in love with Dottore because what do you mean Dottore was able to replace Pantalone’s lungs, repaired his cornea, replaced his liver after Pantalone was poisoned, grafted his skin after Pantalone suffered from chemical burns

"There are Jews like you and Jews like me. How shall we live together?" October 20, 1952. Prime Minister David Ben-Gurion's diary (see below) after his meeting in Bnei Brak with the Chazon Ish, the leading Haredi authority of the generation: "" יצאתי הבוקר לבני ברק לפגישה עם חזון איש. העתונים שוו לביקור ערך סנסציוני, ומצאתי בדרך וסביב ביתו קהל. קהל חסידיו חיכו בחוץ ובחדרים הקרובים. אתי נכנס רק יצחק נבון. העמדתי לפניו השאלה אשר עד כה לא קיבלתי עליה תשובה מספיקה ממכרי האדוקים. בחו״ל לא היה היהודי תלוי בכלל היהודי. הגוי היה מוציא לחם מהאדמה, והיהודי היה קונה אותו. הגוי עשה החוקים, והיהודי נשמע או לא שמע לו. לא היה שלטון הכלל היהודי על היהודים, והיהודי באמריקא I went out this morning to Bnei Brak for a meeting with the Chazon Ish. The newspapers gave the visit a sensational character, and on the way and around his house I found a crowd. A crowd of his Hasidim [followers] waited outside and in the nearby rooms. Only Yitzchak Navon came in with me. I put before him the question to which, until now, I have not received a satisfactory answer from my religiously observant acquaintances. In the diaspora, the Jew was not dependent on the Jewish collective at all. The gentile brought bread out of the earth, and the Jew would buy it from him. The gentile made the laws, and the Jew obeyed him or did not. There was no rule of the Jewish collective over Jews — and the Jew in America [continued in next paragraph] אלפים שנה. היהודים מוכרחים להתפרנס זה מזה — הוקם משק לאומי. היהודים מקימים שלטון ועושים חוקים לעצמם, וכל פרט יהודי תלוי בכלל. [lived this way] for thousands of years. [Now] Jews are forced to make a living from one another — a national economy has been established. The Jews are setting up a government and making laws for themselves, and every individual Jew is dependent on the collective. אנו מפולגים, לפי כמה סימנים, לענין שלפנינו אנו מפולגים לפי יחסנו למסורת הדתית. יש יהודים כמוך וכמוני. איך נחיה יחד? איך נהווה יחידה? We are divided, by several markers; on the matter before us, we are divided by our relationship to religious tradition. There are Jews like you and Jews like me. How shall we live together? How shall we form a single unit? "חזון איש" הקשיב בבת צחוק קלה ופיקחת. יש לו פנים וענינים של איש רוח. ישבנו ליד שולחן ריק בחדר שיש בו מטה וארון-ספרים. The "Chazon Ish" listened with a slight, perceptive smile. He has the face and manner of a man of the spirit. We sat at an empty table in a room containing a bed and a bookcase. הוא ענה תחילה שהוא מאמין שיבוא יום וכולנו נהיה בדעה אחת ולא תהיה שאלה. שאלתיו: נניח, אבל עד אז? He answered first that he believes a day will come when we will all be of one mind and there will be no question. I asked him: granted — but until then? עד אז? מדוע מוכרח בחור צעיר לעבוד בשבת דווקא ליד ביתי? מדוע לא יכולים גם אתם לשמור שבת — כלום זה מזיק? Until then? Why must a young fellow be forced to work on Shabbat specifically next to my house? Why can't you too keep Shabbat — does it do any harm? אמרתי גם אנו מוקירים השבת, ורוצים בעונג שבת, אבל תפיסתנו שונה. למשל אם אני טרוד בעבודה כל השבוע אני רוצה בשבת לטפל בפרחים שעל יד ביתי, או לעשות [אחד] דבר אחר שיש בו הרחבת הדעת, אם כי זה נגד השולחן ערוך, וחזן לא יתכן שתאנסו אותנו. I said: we too cherish the Shabbat, and want the delight of Shabbat [oneg Shabbat], but our conception [of it] is different. For example, if I am busy with work all week, on Shabbat I want to tend to the flowers beside my house, or to do some other thing that broadens the mind, even though it is against the Shulchan Aruch — and it cannot be that you would coerce us. אמר הדבר יסתדר, לפי שעה ינהג כל אחד כלבו. אמרתי אין זו תשובה הולמת. יש דבר שנוגע לכלל. יש שאלת קיום, יש פיקוח נפש. כלום אינו מודה שאהבת ישראל קודמת לכל? He said: the matter will work itself out; for the time being let each person act according to his own heart. I said: this is not a fitting answer. There is a matter that concerns the collective. There is a question of [national] existence, there is pikuach nefesh [the saving of life]. Does he not concede that love of Israel takes precedence over everything? אמר אמנם אהבת ישראל ואהבת התורה נראות כשני דברים, כמו שכל שאר הדברים נראים לנו כאילו נפרדים זה מזה, אבל בראיה עליונה הם מהוים אחדות, ואין ישראל בלי תורה ואין תורה בלי ישראל. ולענין אין השאלה אם אהבת ישראל He said: indeed, love of Israel and love of the Torah appear as two [separate] things, just as all other matters appear to us as though separated from one another, but from a higher view they constitute a unity — and there is no Israel without Torah, and no Torah without Israel. And as for the matter [at hand], the question is not whether love of Israel [continues in next paragraph] ואשר לפיקוח נפש יש לבדוק המסיבות. And as for pikuach nefesh — one must examine the circumstances. לסוף גמר דבריו בהנחה בלתי מעורכת: יש דברים שנמסור עליהם נפשנו; אנחנו אולי מעטים, אבל כשנמסור נפשנו נהיה חזקים, ולא יהיה כוח שיתגבר עלינו. At the end he concluded his remarks with an unshakeable premise: there are things for which we will give up our lives; we may be few, but when we give up our lives we will be strong, and no force will overcome us. דיבר כל הזמן ברוח טובה ורבת צחוק, בלי זעם קנאי, אם כי בלי ספק יש בו נימה קנאית, אם כי סמויה מן העין. He spoke the entire time in good spirit and with much laughter, without zealous wrath — although without doubt there is a zealous note in him, even if it is hidden from the eye. השיחה ארכה כחמשים רגע. The conversation lasted about fifty minutes. משם לקח אותי ראש עיריית בני ברק מורגנשטרן לבית העיריה ונתקיימה מסיבה בהשתתפות כל חברי מועצת העיריה, ממפ״ם עד נציגי האגודה. From there, the mayor of Bnei Brak, Morgenstern, took me to City Hall, and a reception was held with the participation of all members of the city council — from Mapam to the representatives of Agudah [Agudat Yisrael]. חזרתי לירושלים באחת. I returned to Jerusalem at one [o'clock].