מאות אלפי אזרחים ותיקים חיים במצוקה ומחסור כלכלי ונאבקים כדי לעמוד בהוצאות ההכרחיות לקיומם. לאור מצבם הכלכלי הקשה והקושי שהתגבר מאז ה-7.10 אנחנו יוצאים בקמפיין רחב ומציעים מודל חדש - הגדלת קצבת הזקנה בהתאם לרמת ההכנסה והצמדה לשכר הממוצע במשק. די לעוול - דורשים קצבת זקנה שמאפשרת לחיות בכבוד! עזרו לנו להשפיע - שתפו את הסרטון וחתמו על העצומה. @netanyahu @yairlapid @gantzbe @bezalelsm @itamarbengvir @AVI_MAOZ @ariyederi @DOVRUTGoldknopf @AvigdorLiberman @mnsorabbas @AyOdeh @YairGolan1 @yekutielmeshi

אלפי בני נוער בסיכון מחוץ לתוכנית ההזנה בזמן שבחלק מבתי הספר לנוער בסיכון ארוחה חמה כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהיום, אלפי תלמידים במסגרות מקבילות עדיין נאלצים להסתמך על תרומות או להישאר רעבים. כעת דורשים אנשי חינוך ועמותות לשים סוף לפער, ולהבטיח שכל נער ונערה בסיכון יקבלו מענה תזונתי בסיסי ללא קשר למסגרת שבה הם לומדים. בזמן שבבתי ספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך פועלת מאז השנה שעברה תוכנית ארוחות חמות, אלפי תלמידים הלומדים במסגרות דומות תחת משרד העבודה אינם זכאים לאותו מענה. כך נוצר מצב שבו תלמידים בעלי רקע וצרכים דומים מקבלים יחס שונה רק בשל המשרד הממשלתי שמפקח על בית הספר שבו הם לומדים. הפער בולט במיוחד על רקע הצלחת תוכנית הארוחות החמות בבתי הספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך. סקר שערכה עמותת 121 בקרב כ-200 אנשי צוות חינוכי לאחר תחילת התוכנית מצא כי 75% דיווחו על שיפור בנוכחות התלמידים, 60% על חזרתם של תלמידים שנשרו, 45% על ירידה באלימות בכיתה ו-36% על שיפור בציונים. בנוסף, דיווחו אנשי הצוות על שיפור בריכוז, ביכולת להשלים מטלות ובקשר שבין התלמידים לצוות החינוכי. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 שמובילה את שותפות "מתכון להצלחה", אומר: "בישראל בשנת 2026 ישנם אלפי בני נוער בסיכון שמקבלים ארוחות חמות בבתי ספר שבאחריות משרד החינוך, לעומתם אלפי תלמידים אחרים שלומדים בבתי ספר שבאחריות משרד העבודה אינם זכאים לארוחות כלל. אפילו בתוך משרד העבודה עצמו קיימת אפליה. יש בתי ספר צמודי מפעל ובתי ספר הפועלים בבסיסי צה"ל שבהם ניתן מענה תזונתי, ולעומתם בתי ספר אחרים לנוער בסיכון שלא מקבלים ארוחות כלל. המשמעות היא שהזכות לארוחה חמה לא נקבעת לפי רמת הסיכון או המצוקה של התלמיד, אלא לפי המשרד הממשלתי שאחראי על בית הספר שבו הוא לומד". בעמותת 121 פנו בימים האחרונים לשר העבודה, יריב לוין, בדרישה לפעול להפסקת האפליה במימון הארוחות בין תלמידים בסיכון הלומדים במסגרות שבאחריות משרד החינוך לבין תלמידים הלומדים במסגרות דומות שבאחריות משרד העבודה. הסוגיה הגיעה גם לשולחנה של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שמקדמת דיון בנושא. לטענת העמותה, הרחבת תוכנית ההזנה לכל בתי הספר שבאחריות משרד העבודה תעלה כ-22 מיליון שקלים בשנה בלבד. בעמותה סבורים כי ניתן לממן את המהלך באמצעות עודפי התקציב של המשרד, בכפוף לאישור משרד האוצר, וכי אין הצדקה לכך שאלפי תלמידים בסיכון ימשיכו להישאר מחוץ לתוכנית רק בשל המשרד הממשלתי שאחראי על בית הספר שבו הוא לומד.

יש כרגע כ-131,000 משרות פנויות במשק. בשביל כ-80% מהן לא צריך תואר אקדמי - אלא מיומנויות והכשרה פרקטית. אז איפה הבעיה? בזמן שהמדינה משקיעה כ-6.5 מיליארד שקלים בשנה באקדמיה (עבור 55% מהציבור), ההשקעה בהכשרות מקצועיות כמעט ולא קיימת (עבור 45% מהציבור!). עד כמה המצב אבסורד? המעסיקים מחפשים ידיים עובדות, ואתם מחפשים אופק תעסוקתי ושכר ראוי שיאפשר לנצח את יוקר המחיה - אבל המדינה לא מתקצבת את תחום ההכשרות המקצועיות, והמימון שלהן חוסם מאות אלפי ישראלים. במטה "המקפצה" אנחנו דורשים לשנות את המשוואה: המדינה חייבת לקחת אחריות ולממן באופן מלא הכשרות מקצועיות. ההכשרות חייבות להיבנות יחד עם המעסיקים, כדי שבסיום הקורס תוכלו להיקלט מיד בעבודה.

המדינה מוכנה להשקיע בכם מיליארדים - בתנאי שתעשו תואר אקדמי. אבל מה עם מי שלא בחרו באקדמיה? 10,368 ₪ בחודש - זה השכר החציוני בישראל. כלומר חצי מהעובדים מרוויחים פחות מזה. שכר שפשוט לא מאפשר לסגור את החודש מול יוקר המחיה. הפתרון היעיל ביותר כדי לעבור למעגל עבודה יציבה בשכר גבוה, הוא לרכוש מקצוע מבוקש. אז איפה הבעיה? המדינה מתקצבת כ-6.5 מיליארד שקלים בשנה לסבסוד תארים אקדמיים. לעומת ההשקעה בהכשרות מקצועיות שעומדת בקושי על 2% מתקציב האקדמיה! התוצאה היא: אנשים שלא בחרו במסלול האקדמי נשארים מאחור. הם לא יכולים לממן בעצמם קורסים מקצועיים שעולים עשרות אלפי שקלים, ונשארים תקועים ללא כלים מקצועיים וללא אופק תעסוקתי. ובאותו זמן? המשק סובל ממחסור חמור. למעסיקים חסרים עשרות אלפי עובדים מקצועיים למקצועות מעולים שדורשים מיומנות, אבל לא תמיד דורשים תואר אקדמי. במטה "המקפצה" אנחנו דורשים מהמדינה לשנות סדרי עדיפויות ולהשקיע מיליארד שקל בשנה לטובת מודל שוויוני ואפקטיבי: -מימון מלא של הכשרות מקצועיות. -בניית מסלולים המבוססים על צורכי השוק ובשיתוף פעולה ישיר עם המעסיקים כדי להבטיח עבודה יציבה ומתגמלת מיד בסיום הקורס. -מתן דמי קיום למשתתפים בזמן הלימודים, כדי שיוכלו ללמוד בלי לקרוס כלכלית. שתפו את הפוסט הזה ותעזרו לנו להוביל לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים!

אז אחרי שהתרגלנו לטייטל המנכ"לית, אנחנו מתרגשים לעדכן שליאת עילם מועמדת לתואר נוסף: מיס פיקס פרס מיס פיקס של שדולת הנשים ובנק הפועלים מוענק לנשים שפועלות למען תעסוקת נשים ועצמאות פיננסית. ליאת מועמדת על שנים של עשייה משמעותית בפרויקט "בידיים טובות" שאנו מובילים בעמותת 121, שבמסגרתו עברו הכשרה והדרכה מקצועית כ-32,000 מחנכות לגיל הרך שמקבלות היום את ההכרה והשכר שמגיעים להן. אם עקבתן אחרינו בשנים האחרונות, אתן לגמרי חלק מסיפור ההצלחה! יש עוד הרבה עבודה לפנינו - לשיפור איכות החינוך בגיל הרך. ובינתיים, נשמח לעזרתכן! בחירת המועמדת למיס פיקס נקבע לפי הצבעת הציבור, והכדור עכשיו בידיים הטובות שלכן ❤️😀 מוזמנות להיכנס לקישור כאן או בסטורי כדי לתת לליאת את הקול שלכן ⬆️ missfixtheuniverse.com/mf-pr…

אחרי חמש שנים של עשייה משמעותית, אנו נרגשים להודיע על מינויה של ליאת עילם למנכ"לית העמותה. ליאת מחליפה את טלי ניר, המנכ"לית המייסדת שלנו, שתמשיך ללוות אותנו ולהוביל אסטרטגית בתפקידה החדש כיו"ר מייסדת. מי שמכיר את העשייה של ליאת בשנים האחרונות, יודע שהיא מובילה שינויים משמעותיים בשטח במקצועיות, בנחישות, ומתוך אכפתיות וחיבור ישיר לאנשים שלמענם אנחנו פועלים. הניסיון, החזון והמחויבות שלה הם בדיוק מה שהארגון שלנו צריך כדי להמשיך לצמוח ולהוביל עשייה משמעותית. היה לנו חשוב להביא לכאן חלק קטן מהמילים המרגשות שטלי וליאת כתבו בניוזלטר שלנו: "אני נכנסת לתפקיד הזה מתוך תחושת שליחות ואמונה גדולה בדרך שלנו," משתפת ליאת. "ביחד נמשיך להוביל שינוי - במקצועיות, בעוצמה, בחכמה, ובאמונה גדולה בחברה הישראלית." טלי ניר מוסיפה: "ליאת היא מנהיגה יוצאת דופן, ויש לה יכולת נדירה לחבר אנשים ולהוביל תהליכים מורכבים. אני גאה ושמחה שהיא זו שתנהיג את 121 קדימה." המון בהצלחה ליאת, אנחנו מאחורייך ומצפים לעשייה המשותפת בהנהגתך. @TaliNir

מתחת לפני השטח - המשבר הנפשי של ישראל כבר כאן מדינת ישראל בטראומה מתמשכת, ומערך בריאות הנפש קורס תחת העומס • בזמן שאנשי הטיפול נשחקים ועוזבים, הפתרון למשבר מחייב לא רק חיזוק של השירות הציבורי - אלא גם בניית מעטפת תמיכה קהילתית ברשויות המקומיות • אי אפשר לצפות מפסיכולוגים להחזיק לבדם חברה שלמה שמתקשה לנשום. משהו עמוק נשבר בחברה הישראלית. לא רק תחושת הביטחון, אלא גם החוסן הנפשי של רבים. זה קורה בשקט, בתוך בתים, בקמפוסים, במשפחות צעירות ובקרב אנשים שממשיכים לתפקד כלפי חוץ, אבל בפנים כבר מתקשים לנשום. מחקר ישראלי חדש מצא כי 44% מהנשים ההרות שבני זוגן גויסו למילואים, סובלות מתסמיני דיכאון קליני. הסיכון למצוקה נפשית אצלן גבוה פי יותר משניים, לעומת נשים שבני זוגן לא שירתו במילואים. החוקרות מצאו גם גורם הגנה משמעותי אחד שחזר שוב ושוב: תמיכה חברתית. בזמן שנשים רבות מתמודדות לבד עם חרדה, בדידות ומצוקה נפשית סביב ההיריון והלידה, גם מערכי הטיפול עצמם מתחילים לקרוס. הפסיכולוגים בשירותי הייעוץ באוניברסיטאות מתריעים כי יותר ויותר סטודנטים מגיעים עם טראומה, חרדה, עומס נפשי ושירות מילואים ממושך ברקע. אנשי הטיפול נשחקים ועוזבים את שירותי הייעוץ, בעיקר כי השכר שם נשחק יחסית לשכר בשירות הציבורי, ועל רקע זה הזהירו לאחרונה שחלק משירותי הייעוץ כלל לא ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה. אלה לא שני סיפורים נפרדים. זו אותה מציאות בדיוק. דווקא בזמן שהמצוקה מעמיקה, מערכות הטיפול עצמן נשחקות תחת העומס והמחסור בתקני טיפול. מדינה שרוצה להתמודד עם המשבר הזה חייבת להשקיע באנשי המקצוע שלה, בשכר ראוי, בתקנים, בהכשרות וביכולת להחזיק מערכת ציבורית מתפקדת לאורך זמן. לצד זאת, אי אפשר לצפות מפסיכולוגים להחזיק לבדם חברה שלמה בטראומה מתמשכת. המצוקה מתחילה מוקדם לצד חיזוק מערכת בריאות הנפש, ישראל צריכה לבנות גם מעטפת קהילתית בתוך הרשויות המקומיות. מצוקה נפשית לא מתחילה ברגע שבו אדם מגיע לטיפול. היא מתחילה הרבה קודם, בבדידות, בתחושה שאין עם מי לדבר, ובזה שאף אחד לא רואה אותך בזמן. דווקא הרשויות המקומיות, שנמצאות הכי קרוב לתושבים, יכולות לתת מענים מוקדמים שימנעו הידרדרות. אם יינתנו להן תקציבים מתאימים, הן יוכלו לגייס עוד תקנים לתשתית התמיכה הרשותית, וגם לבנות פעילויות שיחברו אנשים ויבנו מחדש תחושת שייכות וביטחון קהילתי. עובדים קהילתיים, רכזי חוסן ומענים מקומיים יכולים להיות נקודת תמיכה ראשונה ברגעי משבר. המשבר הנפשי של ישראל לא ייפתר רק בעוד קליניקות, אבל גם לא רק בתוכניות קהילתיות. הפתרון חייב להיות משולב: גם מערכת ציבורית חזקה של אנשי טיפול, וגם קהילה שיודעת לראות אנשים לפני שהם קורסים. הבריאות הנפשית של כולנו והחוסן של החברה הישראלית עברו טלטלות רבות בשנים האחרונות, וכדי לשוב למסלול - מדינת ישראל צריכה להשקיע בנו. הרשויות המקומיות יכולות להיות חוד החנית בשיקום הלאומי שנדרש, אם ניתן להן את האחריות והתקציבים. זו השקעה שתעלה הרבה פחות מהמשך ההזנחה. כמו שכולנו יודעים, כשלא מטפלים - המצב מידרדר והמחיר העתידי יהיה גבוה עשרות מונים. פורסם לראשונה: ישראל היום, 31.5.2026, טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 @TaliNir

ראינו אתמול בליגת האלופות שברגע האמת, מישהו חייב לגשת לכדור כדי לשנות את לוח התוצאות. במגרש החברתי של ישראל, איפה שמתקבלות ההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו, מי שיושב ביציע לא משפיע על התוצאה. אנחנו ב-121 בוחרים לרדת לדשא, ולא משאירים אף מאבק חברתי על הספסל. קבוצה מנצחת חייבת שחקני חיזוק, וזה הזמן שלכם לרדת איתנו לדשא ולעזור לנו לשנות את המציאות. עקבו אחרינו בפלטפורמות השונות, שתפו את התכנים שלנו, ויחד נגדיל את כוח ההשפעה שלנו ונעלה את המודעות. כי רק ביחד נבטיח שהתוצאה תהיה לטובת כולם🏆👆

בחודשים האחרונים יצאנו בקמפיין על הצורך בהעלאת קצבאות הזקנה. אנחנו שמחים לעדכן שהקול שלנו מגיע למקומות המשפיעים ביותר! תודה ליו״ר מפלגת עוצמה יהודית, יצחק קרויזר, שמביע תמיכה בהצעתנו - הגדלת קצבת הזקנה בהתאם לרמת ההכנסה. אנחנו מוכיחים יום אחרי יום שהמציאות של האזרחים הוותיקים היא לא גזירת גורל - אלא משהו שאנחנו יכולים, ומתכוונים, לשנות ביחד. אנחנו בדרך הנכונה, אבל המאבק ממש לא נגמר. כדי להפוך את התמיכה הפוליטית הזו לחקיקה בפועל, אנחנו חייבים להמשיך להשמיע קול חזק. הצטרפו אלינו - חתמו על העצומה, ושתפו את הפוסט כדי להגדיל את החשיפה למאבק. הצטרפו לעצומה>>> drove.com/.2L1N

איך מניעים מערכות? מתחילים מהקהילה מערכות לא זזות מעצמן. מי שיודע איך לשנות את זה, הם האנשים שעובדים ישירות עם קהילות בשטח. מתן שמאי, מנהל קהילות אקטיביסטיות ב-121, עלה היום לבמה בכנס מקצועי ושיתף מהניסיון שנצבר בעבודה עם קהילות ברחבי הארץ - איך מובילים תהליכים, מניעים מערכות, ובונים שיתופי פעולה שמייצרים שינוי אמיתי. לצד ההרצאה נפתח שיח עם משתתפי הכנס סביב האתגרים הכי אמיתיים שמגיעים עם הובלת שינוי בשטח. כי פתרונות חברתיים שעובדים לא נכתבים בחדרי ישיבות - הם נבנים יחד עם האנשים שהם משפיעים על חייהם. תודה ל-Growhub - מרכז הפעוט לחדשנות, על ההזדמנות להציג בכנס.

בחודשים האחרונים יצאנו בקמפיין על הצורך בהעלאת קצבאות הזקנה. אנחנו שמחים לעדכן שהקול שלנו מגיע למקומות המשפיעים ביותר! תודה לח״כ, יעקב מרגי, שר הרווחה לשעבר, שמביע תמיכה בהצעתנו - הגדלת קצבת הזקנה בהתאם לרמת ההכנסה. אנחנו מוכיחים יום אחרי יום שהמציאות של האזרחים הוותיקים היא לא גזירת גורל - אלא משהו שאנחנו יכולים, ומתכוונים, לשנות ביחד. אנחנו בדרך הנכונה, אבל המאבק ממש לא נגמר. כדי להפוך את התמיכה הפוליטית הזו לחקיקה בפועל, אנחנו חייבים להמשיך להשמיע קול חזק. הצטרפו אלינו - חתמו על העצומה, ושתפו את הפוסט כדי להגדיל את החשיפה למאבק. הצטרפו לעצומה >> drove.com/.2L1N

יו"ר מפלגת חד"ש, יוסף ג'בארין, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N

יו"ר מפלגת רע”מ, מנסור עבאס, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N

ח״כ אריה דרעי, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N @ariyederi

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N @netanyahu @Likud_Party

הנקודות שלנו הולכות לנועם בתן על הופעה שהביאה מקום שני וגאווה ענקית🇮🇱 אבל אם כבר מחלקים נקודות יש עוד כמה דברים שמגיע להם לעלות לגמר אצל חברי הכנסת ולהגיע לראש סדר העדיפויות שלהם.

יו״ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N @yahdut_atora

השתתפנו היום בשולחנות עגולים של משרד הבריאות בנושא סל השיקום. מדובר בצעד חשוב ואסטרטגי שהמשרד מוביל כדי לשפר את השירות ולהתאים אותו לצרכים המשתנים ולאוכלוסיות חדשות. עצם התהליך מעורר השראה ותקווה, וכולנו מצפים לראות את פירותיו בשטח. תודה לגלעד בודנהיימר, ראש האגף לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות; לבתיה ליידנר, הממונה על מערך השיקום וסגנית מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות; לרביד נבו תלם, מנהלת תחום בכירה לתכניות עבודה ואסטרטגיה משרדית במשרד הבריאות; לליזה אידלמן, מנהלת תחום בכיר אסטרטגיה במשרד הבריאות, וצוות דלויט על ניהול תהליך מורכב וחשוב מאין כמותו. אנחנו בשותפות ״תקווה לנפש״ הצגנו את הצורך בליווי של מנהל מקרה לכל אורך הדרך השיקומית, את החשיבות בבניית תכנית שיקום אישית, גמישה ומותאמת לצרכים המשתנים של האדם, ואת הצורך בחיזוק ההתמקצעות והכשרות הצוותים.

מי מקבל ארוחה ומי נשאר רעב? הפער שפוגע באלפי בני נוער בסיכון בבתי הספר. לפי גורמים בתחום, רק כ-2,000 תלמידים במסגרות של משרד העבודה מקבלים מענה תזונתי, בעוד שכ-9,000 בני נוער נוספים אינם זכאים לארוחות כלל. אנשי חינוך מזהירים כי הזנה היא תנאי בסיסי ללמידה ולשוויון הזדמנויות, וקוראים למדינה לקבוע מדיניות אחידה. בכל בוקר, עוד לפני הצלצול הראשון, מתחיל טקס קבוע בתיכון טכנולוגי בדרום הארץ. כמה תלמידים נכנסים בשקט לחדר האוכל המאולתר, בודקים אם נשארו כריכים, ומוודאים ששמם "נשמר בצד". עבור חלקם, זו תהיה הארוחה הראשונה של היום ולעיתים גם היחידה עד שעות אחר הצהריים. "יש ילדים שמתקשרים בדרך ואומרים: 'תשמרי לי ארוחת בוקר'", מספרת רוני (שם בדוי) הבקיאה בנושא לוואלה. "הם יודעים שאם לא יאכלו פה, יהיה להם קשה מאוד לעבור את היום". בזמן שמערכת החינוך מפעילה בשנה האחרונה תוכנית ארוחות חמות עבור כ-17 אלף תלמידים בבתי ספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך, אלפי תלמידים אחרים, בעלי מאפיינים כמעט זהים נותרים מחוץ למערך ההזנה - רק משום שהם לומדים במסגרות טכנולוגיות שבפיקוח משרד העבודה. "אי אפשר ללמד מתמטיקה על בטן ריקה" לפי גורמים בתחום, כיום רק לכ-2,000 תלמידים במסגרות של משרד העבודה יש מענה תזונתי מסודר, בעוד שכ-9,000 בני נוער נוספים אינם זכאים לארוחות כלל. "אם אנחנו לא מביאים להם אוכל, הם יכולים לא לאכול כל היום". רבים מהתלמידים מגיעים ממשפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית קשה, ומיישובים פריפריאליים בדרום ובצפון הארץ. "אלה לא ילדים שמגיעים עם סנדוויץ' מהבית", אמרה רוני (שם בדוי). "אנחנו יודעים בוודאות שיש תלמידים שקמים בבוקר בלי אוכל". לדבריה, בתי הספר נאלצים להסתמך כמעט לחלוטין על תרומות. מדי בוקר מתקבלות במקום לחמניות, גבינות, ירקות ופירות שנתרמים על ידי ארגונים פילנתרופיים, והתלמידים עצמם מכינים כריכים עבור כלל בית הספר. "זו פשוט המציאות. אי אפשר ללמוד מתמטיקה על בטן ריקה. אי אפשר לבנות קומה שנייה כשהקומה הראשונה רעועה. אנחנו רוצים לדבר איתם על ערכים, לימודים, שירות משמעותי בצבא, אבל אם ילד מגיע רעב - שום דבר מזה לא באמת יכול לעבוד", אמרה רוני. "המצב יוצר אפליה בין בני נוער בעלי צרכים זהים" התלמידים בבתי הספר מגיעים מכל רחבי הארץ מצפת עד אשקלון, ולעיתים יוצאים מהבית עוד לפני הזריחה. חלקם נוסעים שעות בתחבורה ציבורית. "יש ילדים שמגיעים בלי שאכלו משהו בערב הקודם אנחנו יודעים שילדים מגיעים רעבים". הארוחות אינן רק צורך פיזי אלא גם עוגן רגשי וחברתי. "לפעמים דווקא סביב שולחן האוכל נוצרים הקשרים הכי משמעותיים", היא מספרת. הפער בין משרדי הממשלה, מעורר ביקורת גוברת מצד ארגונים חברתיים. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת "121", שמובילה את שותפות "מתכון להצלחה", אמר כי "המצב יוצר אפליה בין בני נוער בעלי צרכים זהים". "בישראל 2026 ישנם אלפי בני נוער בסיכון שמקבלים ארוחות חמות בבתי ספר שבאחריות משרד החינוך, בעוד שאלפי תלמידים אחרים, שלומדים בבתי ספר שבאחריות משרד העבודה, אינם זכאים לארוחות כלל למרות שמדובר באותם תנאים וצרכים", הוא אמר. לדבריו, גם בתוך משרד העבודה עצמו קיימת מדיניות לא אחידה. "יש מסגרות, כמו בתי ספר צמודי מפעל או צמודי בסיסים, שבהן ניתן מענה תזונתי, ולעומתן בתי ספר אחרים לנוער בסיכון שלא מקבלים ארוחות כלל". המשמעות, הוא הוסיף, "היא שהזכות לארוחה חמה לא נקבעת לפי רמת הסיכון או המצוקה של התלמיד, אלא לפי סוג המסגרת שבה הוא לומד". בתי הספר האלה - מצילים אלפי בני נוער "הזנה איננה הטבה אלא תנאי בסיסי לשוויון הזדמנויות. אם המדינה מחויבת באמת לצמצום פערים, המדיניות צריכה להיות שוויונית וברורה, וכל נער ונערה בסיכון זכאים למענה תזונתי קבוע ללא תלות בזהות המשרד או בסוג המסגרת", אמר משי. בשטח, אנשי החינוך מרגישים שהתיכונים הטכנולוגיים עדיין נושאים על גבם סטיגמה ישנה. "פעם הייתה הסללה, ונשאר דימוי של מוסדות פחות טובים", אמר גורם בכיר במערכת. "אבל בפועל, בתי הספר האלה מצילים אלפי בני נוער". לדבריו, רבים מהתלמידים מסיימים עם בגרות מלאה ותעודת מקצוע בתחומי חשמל, מחשבים וטכנולוגיה, וממשיכים ללימודי הנדסאים ולשירות צבאי משמעותי. "אנחנו רואים פה תהליכים מדהימים. ילדים שמתחילים עם פערים עצומים, ובסוף מסיימים עם ארבע יחידות מתמטיקה ואנגלית, עם מקצוע ביד ועם אמונה בעצמם. מדברים היום הרבה על גיוס חרדים, על השתלבות בשוק העבודה, על צמצום פערים. אבל לפעמים כל ההבדל מתחיל בארוחת בוקר שמישהו דאג להשאיר לילד בצד". ממשרד העבודה נמסר: "משרד העבודה משתתף מזה שנים רבות בסבסוד ארוחות לחלק מבתי הספר מזה עשרות שנים עפ"י התקצוב הקיים. בשנתיים האחרונות החל משרד החינוך במסגרות המח"טים להשתתף בעלויות ההזנה. על כן, כדי להשוות את התנאים בין בתי הספר, משרד העבודה מצוי בדיונים מול משרד האוצר להרחיב את ההזנה לכלל תלמידי המערכת בבתי הספר המקצועיים של משרד העבודה".

השר בצלאל סמוטריץ׳, הפנסיה שלך מובטחת! מאות אלפי אזרחים ותיקים עדיין חיים בעוני ללא פנסיה וללא קצבת זקנה ראויה. מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שצריך לשנות. דורשים להגדיל את קצבת הזקנה בהתאם לרמת הכנסה ולהצמיד לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד. יש מי שהפנסיה שלהם מובטחת, ויש מי שהעוני שלהם מובטח. עזרו לנו לשנות את המציאות. חתמו על העצומה בקישור הבא, שתפו והזמינו חברים נוספים >> drove.com/.2L1N @bezalelsm @zionutdatit