החדשה המדהימה שאף אחד לא מדבר עליה והרבה יותר משמעותית כלכלית היא שמובילאיי, חברה קטנה ציבורית בתחום רכב אוטונומי שנמצא בחיתולים מבחינת מיסחור מחפשת מנוע צמיחה חדש. שוב. חברת צמיחה מחפשת מנוע צמיחה חדש. כאילו AMD ב 2015 יקנו חברת קוואנטום.
כשלארי פייג׳ רצה לבנות דפדפן שיריץ ג׳אווה סקריפט מהר יותר מאינטרנט אקספלורר,
הוא כמובן לקח את הכסף שהוא עשה בגוגל כדי לממן סטארטאפ שיבנה את כרום.
ואז מכר אותו לגוגל ברווח של אלפי אחוזים על ההשקעה שלו.
זה אולי לא נראה הכי טוב, אבל זה היה נכון לגוגל שיהיה לה את כרום, ומישהו בסוף צריך להרוויח בעסקאות האלה.
סתם.
לא.
זה בכלל לא מה שקרה.
הוא פשוט בנה את זה בתוך גוגל.
כנ״ל שהוא רצה לבנות מכוניות אוטונומיות ב-2009.
הוא הביא אנשים שיבנו את זה בתור חטיבה בתוך גוגל.
לא בנה את זה בתור סטארטאפ נפרד שאחר כך מכר לגוגל.
כנ״ל לגבי עוד שורה של רכישות ופרוייקטים (KeyHole, אנדרואיד, דיפ מיינד, TPU, וכו׳) שעשה דרך גוגל.
במקום לעשות את זה בעצמו מהצד ואז למכור לגוגל.
כי הוא היה המנכ״ל של גוגל, והשקיע את זמנו ומרצו בהצלחה של החברה שבעלי המניות סמכו עליו לנהל.
מה שמעיד על הדביליות שבה לארי פייג׳ התנהל.
כי פספס הזדמנות לגזור קופונים של הרבה מאד מיליארדי דולרים, אם פשוט היה בונה את הדברים האלה בעצמו מהצד, ואז מוכר לגוגל.
לעומתו, אמנון שעשוע מתנהל בצורה הרבה יותר נבונה.
הוא אמנם המנכ״ל של חברה ציבורית.
אבל זה לא אומר שהוא צריך להיות פראייר.
הוא אולי הבין שמובילאיי תצטרך מנוע צמיחה של רובוטים,
כדי להפוך לחברת Physical AI או מה שזה לא אומר,
אבל למה פשוט להקים פרוייקט כזה בתוך החברה.
שאותה הוא מנהל וכביכול אמור להשקיע בה את זמנו ומרצו.
כשאפשר להתחיל את זה בתור סטארטאפ, עם השקעה של כמה עשרות מיליונים, ואז -- גם בלי שום הכנסות -- למכור את זה למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר.