על בוגי, אולמרט, ברק, חשיבותן של מלים, ותודעה של הסתכלות בפופיק:
במשך השנים כשעסקתי בעליית האנטי-ציונות במערב, הייתי נשאלת לפעמים על ידי אנשים בשמאל ובמרכז הפוליטי, ״זה רציני האנטי-ציונות הזו? זה לא סתם תירוץ של הימין כדי להימנע מביקורת על מדיניות הממשלה?״ השבתי שלא - משהו אפל ומסוכן הולך ונבנה במערב. זהו מהלך מתמשך, בן כמה עשרות שנים, שאינו תלוי בממשלה זו או אחרת או במעשיה, המתבצע באופן מתודי תוך שימוש בארגונים בינלאומיים, אקדמיה, ותקשורת כדי לייצר תודעה רחבה המשווה בין ישראל והציונות לרוע המוחלט.
התהליך הזה, שנתתי לו את השם ״אסטרטגיית השלטים״, בשל הופעתו בשלטים בהפגנות אנטי-ישראליות, תחילתו בברית המועצות בשנות השישים, והוא מתבסס על חזרתיות של משוואות פשוטות. בצד אחד של המשוואה בשלטים כתוב ישראל/ציונות או מצויר מגן דוד. לאחר הסימן ״=״ מופיעה רשימה של דברים, שגם אוהדי ישראל הגדולים ביותר יודעים מהי, עדות להצלחה המסחררת של האסטרטגיה הזו: ישראל/ציונות/מגן דוד = קולוניאליזם, אפרטהייד, גזענות, טיהור אתני, עליונות לבנה, נאציזם, רצח עם.
המילים הללו נבחרו לא בשל הקשר שלהן למציאות (והעובדה שיש אנשים שחושבים שיש להן קשר למציאות הוא אך ורק תוצאה של האסטרטגיה הזו הפועלת לעוות בין השאר את משמעותן של מלים), אלא בשל היותן מקושרות בכל רגע נתון למה שנתפס בתור הרוע המוחלט. לכן ציונות=אימפריאליזם היתה פעם משוואה חזקה שקצת נעלמה, ולכן פתאום ב 2020 בעת הפגנות השחורים בארה״ב הופיע ציונות=עליונות לבנה. העוצמה של האסטרטגיה היא בחזרה האינסופית על משוואה אחת: ישראל/ציונות/מגן דוד = רוע מוחלט. לכן גם ציונות=גזענות הובאה לאו״ם על-ידי הסובייטים והמוסלמים רק לאחר שהאו״ם קיבל החלטה להילחם בגזענות. כלומר, מרגע שהיתה חותמת של גוף ״מכובד״ שגזענות זה רוע, אז השלב הבא היה להצמיד את הציונות לרוע החדש.
הגאונות של האסטרטגיה הסובייטית, היא בדיוק בכך שהיא מעניקה מעטה של מכובדות לעלילות הדם הקשות ביותר על ידי הלבנתן באמצעות ארגונים ״מכובדים״ כגון האו״ם וארגוני ״זכויות אדם״ ובאמצעות תארים אקדמאיים. כלומר, לא רק שלטים בהפגנות, אלא 360 מעלות של הפגנות, תקשורת, אקדמיה וארגונים בינלאומיים.
בכך ברית המועצות בסך הכל המשיכה ישירות את אסטרטגיית המכובדות של רוסיה הצארית שאספה את עלילות הדם על היהודים לידי ספר ״מכובד״ בשם ״הפרוטוקולים של זקני ציון״. במעבר מאנטישמיות הצארית לאנטי-ציונות הסובייטית, כבר לא היה די בספר אחד, אלא נרקם כבר מארג שלם של ספרים ו״מחקרים״ ו״תארים״. כידוע, במשך שנות השישים, השבעים והשמונים כל ההנהגה הפלסטינית קיבלה תארים בברית המועצות בשלל היבטים של אנטי-ציונות והכחשת שואה (הדוקטורט על אבו-מאזן למשל).
הרעיונות הללו יוצאו למערב באמצעות חוגים מרקסיסטים באקדמיה האירופאית ומשם הם יוצאו למערב האנגלוסקסי, שם הם פורחים כיום. (לא מזמן אמרתי למשלחת של חברי קונגרס רפובליקנים שהם חושבים שהם הביסו את ברית המועצות, אבל היא עוד עלולה להביס את המערב לאחר שהחדירה לכל המערכות שלו את הווירוס האחד שידוע ביכולתו לפרק מדינות וחברות ולדחוף אותן לשיגעון והרס עצמי).
במשך הרבה שנים, ולצערי עדיין, היה זלזול רב בסכנה של אסטרטגיית השלטים מתוך מחשבה ש״אלה רק מלים״. אבל אלה לא ״רק מלים״, ההשוואה בין ישראל/ציונות/מגן דוד לרוע המוחלט מהווה את התשתית לרעיון המסוכן שיש לבער את ״הרוע״. לאחר השבעה באוקטובר הופיע שלט חדש - ״שמרו על העולם נקי״ עם איור של מגן דוד בפח הזבל. כשראיתי את השלט הזה הבנתי שהגענו לתחנת האחרונה של אסטרטגיית השלטים - והיא הרעיון המסוכן ביותר והעתיק ביותר, במיוחד כשזה נוגע ליהודים - שיש עולם יפה ונקי המחכה לאנושות, כשהדבר היחיד המפריד בין העולם המלוכלך בו אנו חיים לאוטופיה של העולם הנקי שמחכה לאנושות, הוא היהודי הקולקטיבי, שיש לשים אותו בפח הזבל ״בכל האמצעים הנדרשים״.
וכאן נכנסים לתמונה המוני המוני יהודים וישראלים שטועים לחשוב שכל המלים הללו משמשות באמת בדיון על מדיניות ישראלית, ולכן הם משתמשים במלים הללו כשמדברים על מדיניות כשהם עצמם אינם מבינים שבכך הם תורמים לרעיון של ״שמרו את העולם נקי״ מישראל/ציונות/מגן דוד.
חבמשך שנים למשל הזהירו ברק ואולמרט שהצורך להגיע להסכם עם הפלסטינים נועד למנוע מאיתנו לגלוש למצב של ״אפרטהייד״. ברור ששניהם עשו זאת מתוך רצון אמיתי להבטיח את הפרויקט הציוני. הם השתמשו במילה הזו כדי לתאר את הסכנה אם לא ינקטו את המדיניות עליה המליצו, מבלי להבין עד כמה דווקא הם, במעמד שלהם, לא יכולים סתם לזרוק מלים כדי לתאר את היריב הפוליטי בצבעים שחורים.
כנ״ל עכשיו בוגי. בוודאות בוגי לא חושב שהציונות היא הרוע המוחלט, אבל בניסיון שלו לבקר את הממשלה ומדיניותה בעזה או להזהיר מפני מדיניות עתידית, ובחיפוש אחר מלים קשות לתאר את היריב הפוליטי, הוא עושה שימוש בביטוי ״טיהור אתני״ ונותן לו את הלגיטימציה והמכובדות של איש ביטחון ישראלי (ולא, כל עוד יש מלחמה, אויב פנאטי שמסרב להיכנע, מחזיק חטופים, ומנהל מדיניות שכולה נשענת על הפיכת עזה ואוכלוסייתה למרחב לחימה אחוד, ישראל לא מבצעת טיהור אתני - זו מלחמה שישראל דווקא עושה בה מעל ומעבר לנדרש צבאית כדי לשמור על האוכלוסיה, מה גם שכרגיל במקרה הפלסטיני, זו מלחמה מיותרת שלא היתה מתרחשת אם היו מעדיפים לבנות לעצמם מאשר להרוס את מה שהיהודים בנו ושהם כמובן יכולים לסיים בכל רגע בכניעה ושחרור החטופים).
כשראשי ממשלה ושרי ביטחון לשעבר זורקים ביטויים המשמשים כאבני הבנייה של האסטרטגיה המשווה בין ישראל/ציונות/מגן דוד לרוע המוחלט כשמטרתה ״לשמור את העולם נקי״ ולבער את ״הרוע״ הזה, הרי שהם נוהגים בחוסר אחריות משווע, ומתגלים כמי שחושבים שכל האמצעים כשרים בוויכוח על הפופיק הפנים-ישראלי, בזמן שבעולם הולכים ובונים את התשתית התודעתית להשמדתנו.
התייחסתי לסכנה באסטרטגיה הזו בנאום כאן בקנדה:
youtube.com/watch?v=MqRXO55C…
וכתבתי על האסטרטגיה הזו פה באנגלית:
sapirjournal.org/friends-and…