ענבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה הישראלי, בכנס אלי הורביץ: רק 24% מהבוגרים בגילאי 25-65 לוקחים חלק בהכשרה לאורך החיים, לעומת ממוצע של 37% במדינות הOECD. מדובר כמובן במאות אלפי אנשים שנשארים מאחור. יש פערים גדולים בהשתתפות בלמידה ולכן למידה אחודה עלולה להגדיל פערים: מי שיודע ללמוד, לחפש מידע, להשתמש בדיגיטל, להתנהל מול שוק העבודה – ינצל זאת טוב יותר. מי שלא, עלול להשאר מאחור. מדיניות למידה לאורך החיים חייבת להיות דיפרנציאלית. אם נבנה את המדיניות כך שהיא נשענת רק על יוזמה אישית היא תשרת בעיקר רק את מי שיש להם זמן, כסף, ביטחון ומעסיק תומך. צילום: עודד קרני.

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות, בכנס אלי הורביץ: התלות הישראלית בקטר ההייטק כנראה הולכת להסתיים או להשתנות מהותית כל עוד לא נתאים את עצמנו. ההתייחסות שלנו והטלת הנטל על הסטארטאפ ניישן היא לא חסינה מאבטלה. יכול להיות שההון ימשיך לזרום אבל הוא לא יחלחל כי בסופו של דבר כאשר ניתן לעשות את אותה עבודה עם פחות עובדים ולא נתאים את האוכלוסיה, אנחנו בסופו של דבר נראה רווחי יתר. אנחנו צריכים לדבר על הכשרות במימון המעסיקים ובהתערבות הממשלה ועל שעות העבודה. ההתערבות הממשלתית קריטית כי יש לנו בעייה של מעסיק שלא מעדיף להשקיע בעובד שלו ולפעמים מעדיף לפטר ולהשקיע בעובד חדש. צילום: עודד קרני.

נטע בר זיו, רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר: כשאנחנו מסתכלים קדימה על מבנה הממשלה הבאה, ברור שחייב להיות משרד ממשלתי יחיד שיתווה מדיניות בתחום התעסוקה ויוכל ליישם אותה בשטח תוך קשר שוטף ומוסדר עם המעסיקים. האמירה שכל מה שנדרש היא תוספת תקציב, היא הרבה פעמים היא מפלתו של הנבל, או במקרה של ההכשרות המקצועיות, של זה שלא יודע באיזו דרך ללכת, אבל הוא לא פתרון קסם. מדיניות ממשלתית, במיוחד כזו שכרוכה בהוצאה על חשבון כספי משלם המיסים, צריכה להיות כזו שיודעת בדיוק לאן היא מכוונת, על בסיס נתונים ובאופן ברור ליישום. צילום: עודד קרני.

עינת זינגר דן, מנכ"לית מייסדת וראשת מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי' בכנס אלי הורביץ: הייתי בעשרות שולחנות עגולים ודיונים על הטמעת בינה מלאכותית בישראל אבל עדיין כשנכנסים לחדר יש 90% ממשלה ו10% מעסיקים וזה לא יעבוד בלי ראייה רחבה על כלל המשק על כלל האיגודים תוך המתקדות בצרכים השונים גם של העובדים וגם של העסקים. אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות נדיר שיסגר ואם לא נעלה על הרכבת נאבד את כושר התחרות שלנו בעולם המשתנה. הטרנספורמציה היא לא טכנולוגית, היא שינוי תפיסה בתוך החברות עצמן, ואני משוכנעת שעם היערכות נכונה של מעסיקים עובדים וממשלה נוכל להטמיע את התשתית ולהכין את העובדים שלנו בצורה הטובה ביותר לעולם החדש. צילום: עודד קרני.

בעידן הבינה המלאכותית, שבו מיומנויות מקצועיות משתנות בקצב מואץ וחלק מהמשימות המסורתיות מוחלפות על ידי טכנולוגיות חדשות, למידה לאורך החיים הופכת מתפיסה רצויה לצורך אסטרטגי. מחקר מיוחד שהוצג היום בכנס אלי הורביץ מצביע על כך שהשקעה מתמשכת בפיתוח מיומנויות תורמת לתעסוקה ולשכר, אך גם חושף חסמים משמעותיים המונעים מעובדים להשתתף בהכשרות. למחקר המלא >> idi.org.il/books/64560

יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית, ראש חטיבת מדיניות, רשות החדשנות' בכנס אלי הורביץ: אחרי עשור של ירידה במספר הסטארטאפים, שזה לא דבר ייחודי דרך אגב לישראל - השנה קמו יותר. זה קשור כנראה גם ל-AI שמוריד חסמים להקמת חברות. זה קשור דרך אגב בעיניי גם קצת למלחמה ולמילואים, כי אנשים פתאום נחשפו לאנשים חדשים, יצאו מאזור הנוחות שלהם לרעיונות חדשים. אני לא יודעת להגיד ובאמת הנבואה לשוטים, אם אנחנו עומדים לראות הייטק שמצטמצם בחצי כי לא צריך עובדים או שאולי דווקא להפך. פתאום כל כך הרבה נישות נפתחו, כל כך הרבה תחומי תוכן שהיו סגורים לחברות הייטק - הופכים להיות חדשים. צילום: עודד קרני.

אבי שניר, מנכ"ל ומייסד Elevation, בכנס אלי הורביץ: עובד ממוצע צפוי לראות בערך 40% מסך הכישורים שלו הופכים למיושנים לחלוטין בתקופה הקרובה. זה מוביל לעיצוב מחדש של משרות, של דרישות של מעסיקים. במשך עשורים מספרים לנו שאם נדחוף עוד ועוד צעירים לאקדמיה ונחלק תארים הכלכלה תצמח, הפריון יעלה, זו הדרך להצלחה. כנראה שזה לא לגמרי עובד. אנחנו עדיין קצת רודפים אחרי ציונים ותעודות בזמן שהתעשיה רצה קדימה וצריכה משהו אחר לגמרי ושוק התעסוקה מתעצב מחדש בחברות ולא במשרדי הדיקנים. השוק זז בקצב של עדכון גרסה, מאוד מאוד מהר. שלוש המלצות: להיות יותר מבוססי כישורים, לחשוב אחרת על התארים ולבנות חלופות לתארים. צילום: עודד קרני.

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי להיי-טק, בכנס אלי הורביץ: השימוש הקל מדי ב-AI יכול לנוון אותנו. הקלות הבלתי נסבלת של להשתמש ב-AI תגרום לנו לטפשת. ה-AI הוא לא עוד כלי, הוא גם לא עוד שפה. הוא גם לא האויב אלא הוא שותף שצריך לדעת איך להשתמש בו. הכישור האמיתי הוא לדעת איך לעבוד עם השותף הזה, איך מפיקים ממנו את המיטב, איך מנהלים אותו כדי לקבל את התוצאה, איך עוברים מאוטומציה של מה שכבר ידענו לעשות להוספת ערך, לפתור בעיות שהיד שלנו הייתה קצרה מלהגיע אליהם. צילום: עודד קרני.

ד"ר אסף פתיר, כלכלן ראשי, מכון RISE Israel; חוקר אורח, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנס אלי הורביץ: אחד הדברים שאנחנו רואים, שהוא אגב לא רק בעולם של הai, שבשנים האחרונות בכל הכלכלה, מעבר למודלים שבהם אנשי hr שוכרים אנשים לפי כישורים ולא לפי השכלה. הדבר העיקרי שצריך לפתח מבחינת הביקוש לai זה לא ידע אלא כישורים. צילום: עודד קרני.

(1/2) המבקר אנגלמן בכנס אלי הורוביץ: "לצד ניהול המערכה הצבאית חובה על הממשלה לנהל את מתן המענה לעורף" על המצב הכלכלי: "השינויים בשער הדולר הם סיכון מרכזי ומהותי לכלכלת ישראל; הפגיעה הפוטנציאלית בהייטק וביצואנים חייבת להדיר שינה"

עו"ד רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל' בכנס אלי הורביץ: מדינת ישראל הוכיחה עוצמה ביטחונית יוצאת דופן. אבל בנושא של שיקום העצמאים, בעלי העסקים, העסקים בצפון, נכשלה כישלון חרוץ! מי שעוסק בזה זה אנחנו, הגופים האזרחיים שמגיעים לכנסת כמו איזה עניים בפתח ומתייחסים אלינו כמו אזרחים סוג ב'. העסקים מימנו את המלחמה מהכיס שלהם. הגיע הזמן שהמדינה תכניס את היד לכיס ותעזור לעצמאים והעסקים כי הם מנוע הצמיחה האמיתי במשק. אז הנה כאן אני קורא לנגיד בנק ישראל: זה הזמן להיות המבוגר האחראי. תודיע עוד עכשיו שאתה מתכוון להוריד את הריבית, לתת לאנשים להבין שהמשק יש לו אופק. צילום: עודד קרני.

אפי מלכין, הממונה על השכר, משרד האוצר בכנס אלי הורביץ: "מה שאנחנו רואים פה זה שאנחנו קוראים לזה תופעת מלקחיים: מצד אחד המגזר הציבורי הרחיב את ההוצאות שלו, וממילא כפי שדובר פה הלחץ הפיסקלי ברור והיכולת של הממשלה להשקיע כספים משמעותיים באמת באזרחי ישראל הולכת ויורדת כי הוצאות הביטחון כנראה תעלינה. ומצד שני הביקוש לעובדים כלל לא התמתן וגם רמות השכר לא התמתנו. וזה מייצר לחצי שכר מאוד מאוד כבדים." עוד הוסיף: "מאז השבעה באוקטובר העומס על המערכות, אגף שיקום כדוגמה, עלה במאות אחוזים ואולי אפילו יותר. יש לנו הרבה מאוד גופים שהיקף המשימות שלהם עלה בצורה משמעותית - אנחנו מדברים על בתי חולים פסיכיאטריים, על מחלקות רווחה, על אגפי שיקום, על ביטוח לאומי. על כל אותם גופים שבעצם מספקים את רשתות הביטחון. ובסוף, בשביל באמת לעמוד במשימות הללו, אנחנו חייבים להגדיל את כוח האדם שמתעסק בנושאים האלה". צילום: עודד קרני.

אפי מלכין, הממונה על השכר, משרד האוצר בכנס אלי הורביץ: "מה שאנחנו רואים פה זה שאנחנו קוראים לזה תופעת מלקחיים: מצד אחד המגזר הציבורי הרחיב את ההוצאות שלו, וממילא כפי שדובר פה הלחץ הפיסקלי ברור והיכולת של הממשלה להשקיע כספים משמעותיים באמת באזרחי ישראל הולכת ויורדת כי הוצאות הביטחון כנראה תעלינה. ומצד שני הביקוש לעובדים כלל לא התמתן וגם רמות השכר לא התמתנו. וזה מייצר לחצי שכר מאוד מאוד כבדים." עוד הוסיף: "מאז השבעה באוקטובר העומס על המערכות, אגף שיקום כדוגמה, עלה במאות אחוזים ואולי אפילו יותר. יש לנו הרבה מאוד גופים שהיקף המשימות שלהם עלה בצורה משמעותית - אנחנו מדברים על בתי חולים פסיכיאטריים, על מחלקות רווחה, על אגפי שיקום, על ביטוח לאומי. על כל אותם גופים שבעצם מספקים את רשתות הביטחון. ובסוף, בשביל באמת לעמוד במשימות הללו, אנחנו חייבים להגדיל את כוח האדם שמתעסק בנושאים האלה". צילום: עודד קרני.

תומר מור, מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד, בכנס אלי הורביץ: פעם אחר פעם אנחנו נתקלים באותה חומה בצורה ואנחנו כמו קבצנים עניים לפתח באים מושיטים את היד ומבקשים 'אפשר עוד בבקשה?' סליחה, למה? אנחנו מגלים כל פעם שמשחקים איתנו וכל פעם שר אוצר מתחלף וכל אחד עם האג'נדות שלו, אבל האג'נדה העיקרית נשארת כל הזמן - מסרבים לעזור. אנשים שאני מדבר איתם קורסים, משפחות מתפרקות, בעיות נפשיות, כל הצרות שרק יכולות לקרות. צילום: עודד קרני.

בקי כספי, סגנית נשיא בכירה לישראל ולפעילות בינלאומית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בכנס אלי הורביץ: "בנובמבר 2023 אנחנו קולטים שהמצב הוא של שבירות פיננסית מאוד מאוד רחבה. היה אתגר של העסקים הקטנים שלא הייתה להם גישה לאשראי והעסקים האלה ספגו עוד מכות ועוד מכות בגלל האנשים שפונו, הנטל של המילואים, הטראומה. השקנו קרן הלוואות שהסתכמה בתשע מאות ושמונה מיליון דולר. אנחנו בקרן השקענו תשעים מיליון דולר, שזה מינף סך של שלוש מאות מיליון דולר. ועד היום הגיע לסייע לארבעת אלפים עסקים. אנחנו יודעים שבאמצעות הקרן הזאת אנחנו הגנו על בסביבות ארבעים אלף משרות - שכל משרה זה משפחה, זה קהילה." @jfederations צילום: עודד קרני.

נאהד ח'אזם, ראש עיריית שפרעם, בכנס אלי הורביץ: אי ההשקעה במיצוי הפוטנציאל הכלכלי של החברה הערבית במדינה מוערך באובדן תוצר של מעל 30 מיליארד שקל למשק בכל שנה. אנחנו לא מוצאים את האוזן הקשבת לבוא ולהשקיע למען התושבים, למען האזור ולמען המדינה. צריך לבנות תוכנית מקיפה, לא רק ביטחונית אלא תכנית שגם נותנת מענה כלכלי-חברתי, גם להסתכל על צמיחה ודברים אחרים שלא חווינו בחברה הערבית. צילום: עודד קרני.

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה בכנס אלי הורביץ: אתמול הקצנו 300 מיליון להטבות מס ואנחנו נתאבד על זה שזה יקרה כי מגיע לכל תושבי אפס עד תשע הטבות המס, וגם תושבי כפר ורדים לידו וגם גונן שהם 200 מטר ימינה ושמאלה מגיע להם. מדינת ישראל לא תהיה בלי הצפון שלה. וההחלטה היא החלטה מורכבת ונצטרך לדחוף כדי לקיים אותה, להוריד את הכסף לתקנות ולהתחיל לעבוד ולרוץ בין המשרדים ולראות שההחלטה היא לא תאורטית אלא פרקטית. צילום: עודד קרני.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות בכנס אלי הורביץ: אולי הדבר הכי קשה במדינה הזו זה ההבנה וההכרה שאחד בפה ואחד בלב. כשמדברים לנו בסיסמאות 'אנחנו ביחד', אנחנו לא ביחד, אנחנו לבד. מי שיגיד לי שהוא איתנו ביחד הוא עושה שקר בנפשו. ועובד על עצמו, לא עלינו. כי אנחנו לבד. למה אנחנו צריכים להילחם ולהתחנן על נפשנו על כל דבר, כאילו מדובר בהטבה שנותנים לנו? לא עושים לנו טובה שאנחנו השכפ"ץ של המדינה. לא עושים לנו טובה שאנחנו מיישבים את הגליל. אנחנו גאים ליישב את הגליל. #צפון #מלחמה #כנסאליהורביץ #המכוןהישראלילדמוקרטיה צילום: עודד קרני.