שלום איל זמיר, תוציא בבקשה את החיילים מלבנון. בכסילותך או ברשלנותך הכנסת אותם לתוך מלכודת מוות (ועוד השווצת כאילו אתה הוא שטמן לחיזבאללה מלכודת) תוציא אותם משם תחשוב על השניות האחרונות שלהם. איך הם ראו את המוות מגיע והבינו שזה הסוף שלהם. ובעבור כלום. ללא תכלית תוציא אותם משם

ביחד ננצח? ממש לא בכל מחיר. ליאור שליין חותם את הכנס השנתי של קרן ברל כצנלסון בנאום שמשרטט את הגבולות שאסור למחנה הליברלי לוותר עליהם. @LiorSchleien

יא ג'וחות - חילי טרופר ואחיו הבכור מתן כהנא הם לא "אנשים טובים" אלא ההתגלמות המדוייקת של פטנט ה"להתנחל בלבבות" - התנחלו לכם בלבבות המשיחיים זוטא האלה וכייסו לכם את האי.קיו הלא מרשים בו חלקכם מצויידים. וכמו שנאמר כבר לפניי: מפלגה עם טרופר וכהנא במערכה ראשונה היא חבירה לנתניהו במערכה שלישית. לכן כל החפץ חיים (שחרד לגורל המדינה ולגורלו) חייב להיזהר בבנטסיטים ובאייזנקוטים - אלה גם אלה לאומנים. הראשון גם משיחי לייט והשני הוא תואם גנץ וונאבי. הצלחה במיגור שלטון החורבן עוברת רק - ואך ורק - דרך הצבעה ליאיר גולן ושותפות אמת עם הערבים בישראל. כל הצבעה "אסטרטגית" אחרת תסתיים בטרגדיה ובאסון לאומי ולרבים מאיתנו גם באסון אישי ומפח נפש עמוק ותירוצים והתפתלויות. למחפשים תקווה (שאינם על סמי הזיה) - יאיר גולן הוא התשובה.

זה מדהים לראות איך מילה קטנה בת ארבע אותיות גורמת לאנשים מבוגרים להרטיב במכנסיים מרוב פחד. תעשו ניסוי חברתי קטן: תזרקו את המילה ״שמאל״ לחלל האוויר בארוחת שישי משפחתית טיפוסית, ותראו איך חלק מבני המשפחה שלכם מנסים להתעלם באלגנטיות, וחלק עם מבטים מודאגים כאילו סיפרתם על מחלה קשה. פוליטיקאים מזיעים, מגישי אולפנים מגמגמים, ואנשים מתרחקים מכם בבהלה כאילו הרגע התעטשתם להם עם קורונה ישירות לתוך הפרצוף. מתי בדיוק הפכה המילה ההיסטורית הזו למצורעת הרשמית של הפוליטיקה הישראלית? כולם רועדים, ממציאים הטיות אקרובטיות מביכות בשידור חי, העיקר רק לא להיתפס עם המילה המפורשת. יש לנו את אנשי ה״מרכז״. אנשים טובים בסך הכל, באמת, אבל כאלה שמעדיפים להתכווץ וללכת על ביצים. ״אנחנו מרכז״ הם לוחשים במעין התנצלות, כאילו מצאו את הנוסחה המושלמת לא להרגיז אף אחד. אבל בואו, תסתכלו רגע אחד במראה ותשאלו את עצמכם בכנות: בא לכם להיות בני גנץ? אתם רואים כמה זה נראה פתטי מבחוץ, הניסיון הנואש הזה לרקוד על כל החתונות, לשתוק ברגעים קריטיים, לבלוע צפרדעים ולקוות שכולם ימשיכו לאהוב אתכם? זה באמת מה שאתם רוצים להיות? ״מרכז״ זו הרי לא אידיאולוגיה, זו פשוט חוסר היכולת להישיר מבט ולהגיד: ״אני ימין״ או ״אני שמאל״. זה ניסיון מתחנף לפשרה היכן שנדרשת עמדה ברורה. מי שמנסה להתנער מהמילה ״שמאל״ מבצע מחיקה היסטורית מחושבת וחוטא בכפיות טובה כלפי אלו שבנו לו במו ידיהם את הבית הישראלי. לא, ממש לא בושה להיות שמאל ולומר זאת בגאווה. תשננו היטב: השמאל של דוד בן גוריון הקים את המדינה הזאת מאפס. השמאל קלט כאן מיליוני עולים חסרי כל, בנה את צה״ל, את הכור הגרעיני, והוביל ניצחון היסטורי מוחץ מול שבעה צבאות ערב במלחמת ששת הימים. הוא גם חתום על ההעזה הבלתי נתפסת של מבצע אנטבה. השמאל הוא דגל ישראל שמתנופף בראש התורן, אותו דגל שהחלטתם שנשדד ושייך כיום רק למתפרעים המבעירים אש בגבעות השומרון. השמאל אינו סתם קריקטורה של מנותקים ששותים אספרסו. שמאל זה ענקי רוח דגולים כמו ישעיהו ליבוביץ׳ ענק שחבש כיפה, הקפיד קלה כחמורה, נביא זעם חריף, יהודי צלול פי כמה מכל מעלי הגרה הפוליטיים של ימינו, שמתהדרים ביהדות מזויפת רק לגריפת מנדטים. שמאל זה תרבות חיה, בועטת ומדממת שניפצה פרות קדושות. ענק תרבותי כמו חנוך לוין, ששם לנו מראה כואבת וגאונית מול הפרצוף המדושן, ממש כשכולם היו שיכורי אופוריה עיוורת. שמאל זה הומור משובח, סאטירה מושחזת כתער, ולא לקט פתטי של בדיחות עדתיות יבשות באולפני תעמולה. בואו נבדוק שוב מה מציע מחנה הימין שאוהב להתנשא. אסון שבעה באוקטובר, מזוודות דולרים לחמאס במזומן, קריסה מערכתית ומוסרית באסונות איומים כמו מירון והכרמל, רצח רבין, והבטחות חלולות על ניצחונות מוחלטים. תפסיקו להתנצל. שמאל זו גאווה עצומה, מרכז זה פשוט מביך, והימין? הוא האסון הקולוסאלי שממנו כולנו מנסים עכשיו לקום בקושי רב. במקום להתחבא, תעמדו סוף סוף זקוף, ותגידו מול כולם ״אני שמאל״. בקול רם ובלי טיפת בושה.

ראש שב״כ שמחבל במלחמה בטרור, הוא ראש שב״כ שמועל בתפקידו ופועל נגד ביטחון ישראל.

נתניהו נכנס למלחמה כדי למחוק את חרפת ה-7 באוקטובר, עם פנטזיות על ניצחון מוחלט והפלת המשטר באיראן. בפועל - במקום לפרק את ציר הרשע, הוא רק חיזק אותו, ואיראן יוצאת מהאירוע כשידה מבחינה אסטרטגית על העליונה. נתניהו הוכיח שהוא סכנה לביטחון ישראל ובלתי כשיר להיות עוד יום אחד בשלטון. ובעיקר - אסור שקבינט המחדל של ה-7.10 ינהל את הסבב הבא. כדי שישראל תנצח, כדי שיהיה ביטחון אמיתי - חייבים להחליף את הממשלה.

RT @Shauli: עדי ישראלי: אתמול התפרקתי. עמדתי בכיכר הבימה ונשברתי, בכיתי, זעקתי, קיללתי. האלימות המשטרתית הייתה סדיסטית, חסרת פרופורציות…

ציוץ מחדש - עדכון קשה מחניון הבימה: ד"ר יאיר הופמן וד"ר אודי בהרב ביצעו החייאה דחופה במפגין שהתמוטט בחניון, במהלך ההחייאה הגיע שוטר הפריע לרופא ולדברי הנוכחים מנע טיפול! הקשיבו לתיעוד של מירב כהן מור 👇🏼 לפי דיווחי מד"א המפגין שלקה בלבו פונה לבית החולים במצב קשה. צפו👇🏼

שנתיים וחצי ישראל במלחמה עם הישגים צבאיים מרשימים אבל אין הכרעות ואנחנו לא מנצחים. נתניהו פירק שיטתית את כל המנגנונים שאמורים לאזן ולבקר אותו - מהדרג המקצועי-ביטחוני ועד שומרי הסף. היום אין בישראל שר ביטחון אמיתי, אלא עסקן פוליטי שבאמצעות נאמנותו העיוורת לנתניהו, סולל את דרכו לצמרת הפריימרז. אין קבינט מדיני ביטחוני אמיתי שמנהל אסטרטגיה, אלא גוף בלתי כשיר שמאשר באופן עיוור את החלטות ראש הממשלה. אפילו המל"ל הפך ללא יותר מחותמת גומי. הפגיעה בדמוקרטיה מובילה לפגיעה בביטחון - אין בישראל תהליך קבלת החלטות ביטחוניות אמיתי, נתניהו יצר מערכת ביטחון שמבוססת על נאמנות והישרדות. הפגיעה שלו בדמוקרטיה מובילה לפגיעה בביטחון. כדי להחזיר את הביטחון חייבים להחליף את הממשלה. ולכן - צריך ללכת לבחירות, וכמה שיותר מהר.

צדיק בסדום. להקשיב לכל מילה ולהפיץ.

אני מתרגש להודיע על הצטרפותי למפלגת הדמוקרטים. אחרי שלוש שנים של מלחמה על מדינת ישראל - בשדה הקרב, בהפגנות ברחובות, בבתי המשפט מול נבחרי ציבור ששכחו עבור מי הם אמורים לעבוד, בבניה ושיקום של העוטף, אני מאמין שהקרב הגדול והחשוב הבא הוא בבניית הנהגה ציבורית שתהיה טובה לישראל. בחרתי להצטרף למפלגת הדמוקרטים מתוך תחושת שליחות עמוקה למדינת ישראל ולאנשיה. אני נחוש להחזיר את האמון בנבחרי הציבור ולהיות חלק מבנייה של הנהגה חזקה, נקיית כפיים ואמיצה, שאוהבת ודואגת לאזרחיה. מילה אחרונה ליאיר ראש המפלגה. אני מאמין בך, היית שם כשהיה צריך אותך, בשעה הקשה ביותר שידענו. הישראליות שלך, היהדות שלך היא של מעשים ודוגמה אישית. אף אחד לא יכול לקחת לך את זה. אין ראוי ממך להוביל את ישראל קדימה כדי שנוכל להיות מגדל אור של צדק, אמת ועוצמה אנושית. יחד נבנה מחדש. חברת מופת ומדינה משגשגת.

אין מקום לתבוסתנות. אנחנו באים לנצח. זו מלחמה על הבית. מי שמיואש מוזמן לצאת מהייאוש ולהצטרף לדמוקרטים למאבק ולתקווה. רק מי שנלחם - מנצח.

סמוטריץ’ הפך את הקופה הציבורית לכספומט אישי. בממשלה שאנחנו נקים העדיפות התקציבית העליונה תהיה לשיקום הגליל ועוטף עזה. שם הופקרו אזרחים, ושם נמצא האינטרס הביטחוני העליון של ישראל.

בואו נחתוך את עניין הגילוי הנאות במשפט אחד: בחרתי לעבוד עם יאיר גולן. לא מתוך ברירת מחדל, אלא מתוך הכרה צלולה. זהו, אפשר להתקדם. כי הסיפור הוא לא אני, הסיפור הוא למה השם ״יאיר גולן״ גורם למחנה שלם להתכווץ בבהלה. יש לי חולשה לאנשים שמזהים שריפה כשהאחרים עוד מתווכחים על טמפרטורת המזגן. ב-2016, יאיר גולן לא נשא נאום, הוא ביצע ביופסיה לחברה הישראלית בשידור חי. סגן רמטכ״ל במדים עמד ואמר לנו: ״חברים, הגוף חולה״. הוא זיהה את הריקבון המוסרי, את הלאומנות שהפכה לגזענות, את ה״תהליכים״ שהיום הם המציאות היומיומית שלנו-ממרדכי דוד ועד הפיכת הכנסת לקרקס של עבריינים. צלבו אותו אז? ברור. ככה זה כשאתה מנפץ את מראת הקסמים שאומרת ״אנחנו העם הכי מוסרי בעולם״ ומחליף אותה במראה אמיתית. הוא צדק, מילה במילה. וזה משגע אותם. כי יאיר גולן הוא אנומליה. הוא משבש את האלגוריתם של ערוץ 14. הם רגילים לשמאל מתנצל, מגמגם, כזה שאפשר להדביק לו בקלות תווית של ״בוגד״ ולשלוח אותו לפינה. אבל אז מגיע גולן. איש שלא מתבייש להיות שמאל, אבל מדבר בשפה של ברזל. הוא ה״באג״ במערכת ההפעלה של הביביזם. הוא מפחיד אותם כי הוא שם מראה הפוכה מול נתניהו: מול הפחדן הלאומי שעושה במכנסיים מכל החלטה, עומד אדם שקיבל החלטות של חיים ומוות עוד לפני הקפה של הבוקר. מול עגל הזהב של קיסריה, עומד לוחם. והמבחן, אותו מבחן ארור של השבעה באוקטובר, הוכיח את זה סופית. באותו בוקר, בזמן שבערוץ התעמולה שידרו שקופיות של ״חג שמח״ והשופרות היו עסוקים בלקבל דפי מסרים (שלא הגיעו), גולן, פנסיונר, אזרח, עלה על הרכב הפרטי ודהר דרומה. תבינו את האבסורד: כל גיבורי המקלדת, כל הפאנליסטים עם החליפות והג׳ל, כל אלה שצווחים ״ניצחון מוחלט״ מהאולפן הממוזג-אף אחד מהם לא היה שם. הסכנה היחידה שהם חווים היא שהקפה יתקרר. גולן, לעומת זאת, חילץ ילדים מהתופת של הנובה בזמן שהממשלה שלכם עוד ניסתה להבין איפה המפתח של הבור בקריה. כל משפט שלו נבחן היום תחת מיקרוסקופ של שנאה. כל הברה מוצאת מהקשרה. למה? כי הוא הקריפטונייט שלהם. הוא ההוכחה החיה שאפשר להיות גם פטריוט, גם לוחם, וגם הומניסט. והשילוב הזה? זה הדבר שהכי מפחיד דיקטטורים בהתהוות. אז עזבו פוליטיקה, עזבו סיסמאות. קחו את זה למקום הכי בסיסי, הכי חייתי שלכם כהורים: מחר בבוקר פורצת מלחמה (והיא תפרוץ). תחת מי אתם רוצים שהילד שלכם יסתער? תחת הנוכל שמוכר את העתיד שלנו בשביל עוד יום על הכיסא? או תחת יאיר גולן? בתוך הלב שלכם, אפילו הביביסטים הכי שרופים יודעים את התשובה. וזה אוכל אותם מבפנים. ניפגש בקלפי.

הגיע הזמן להפסיק לפחד מהימין ולהציב אלטרנטיבה אמיתית - חייבים עמוד שדרה מדיני-ביטחוני וציוני חזק

תסתכלו על איראן. תסתכלו טוב. בלי אינטרנט, בלי רשתות, עם משטר שיורה אש חיה לתוך ההמון-והם לא רואים בעיניים. הם שורפים את ההיסטוריה כדי לכתוב אותה מחדש. מאות הרוגים והם דוהרים קדימה, על גופות החברים שלהם, כדי להפיל רודנות. ועכשיו תסתכלו עלינו. אנחנו מתרפקים בערגה על ״ליל גלנט״. וואו, איזה לילה זה היה. חמש שעות של אורגזמה דמוקרטית, פסטיבל ספונטני באיילון. היה שם הכל: מדורות פוטוגניות, בייגלה חם שלוש ב-עשר, בקבוקי מים בחסות תורמים נדיבים ואווירה של טיול שנתי מוצלח. ואז? אז הגיעו השוטרים עם המכת״זית, עשו לנו מקלחת קרה, וכולנו התקפלנו הביתה לישון כי למחרת יש עבודה וצריך להפעיל את ההייטק. ומאז? אנחנו חיים על אדי הזיכרון של ה״ניצחון״ ההוא, בזמן שהמציאות דורסת אותנו רוורס. בואו נודה על האמת: אנחנו ילדים טובים. טובים מדי. אנחנו לא עושים מהפכות, אנחנו עושים הפגנות עם אישור משטרה וסדרנים. אנחנו מבזבזים אנרגיה בדיונים פילוסופיים אם היה דגל פלסטין בשורה 12 או אם הפוסטר של ביבי כפרעה הוא ״הסתה״. אנחנו עסוקים בלהתנצל. ״אחים לנשק״ עד היום מסבירים בגרפים ומצגות למה הפסקת התנדבות היא לא סרבנות, העיקר שהימין לא יכעס עלינו. באיראן שורפים תחנות משטרה כי המשטר מתעלל בהם. אצלנו סופרים ראשים עם רחפנים כדי להשוויץ במספרים לקבוצת הווטסאפ, בזמן שהממשלה מפרקת את המדינה בשידור חי. יקומו עכשיו אבירי הממלכתיות ויגידו: ״אבל אנחנו דמוקרטיה! יש קלפי! משפיעים פעם בארבע שנים!״. הצחקתם. וזו האירוניה הכי אכזרית שההיסטוריה יכלה לרקוח: בזמן שאנחנו עמדנו מנומסים בקפלן, שרנו שירים ונופפנו בדגלים, המדינה שלנו עשתה צעדי ענק כדי להפוך לאיראן. ובזמן שאנחנו היינו עסוקים בלהיות צודקים ומנומסים-איראן, בדם ואש ותמרות עשן, בדרך להפוך לישראל של פעם. תתעוררו. בייגלה חם לא מפיל רודנים.

טעיתי. חשבתי שאני מכיר את הדנ״א של השב״כ. לא היו אשליות לגבי האיום האדיר שגלום במינוי של זיני לראשות הארגון. גם כתבתי על כך בהרחבה. אבל חשבתי שזה ייקח יותר זמן. האמנתי שהמינוי הזה הוא נטע זר לארגון ולכן ייתקל בהתנגדות פנימית. סיפרתי לעצמי שצמרת הארגון הנוכחית עוד תעמוד בדרכו. שלפני שיעלה בידיו להפעיל את הארגון נגד מתנגדי משטר, הוא יצטרך להיפטר ממתנגדיו בתוך הארגון. שקודם יהיה עליו לטהר את צמרת הארגון ממי שעדיין נאמנים לממלכה. ואני עדיין מאמין שיש כאלה. אבל ההתקרנפות, כך מסתבר, היא מדרון תלול במיוחד. פועלת בה תאוצה. אין לה קצב נפרד, כזה שתלוי בדנ״א הייחודי של כל ארגון או מוסד. במקום זה, היא מתפשטת כמו מחלה, לאורך ולרוחב. כל התקרנפות מאיצה את הבאות אחריה. לראייה, במשטרה ובצבא, על כל הפגמים שבהם, זה קרה פחות מהר. במשטרה עוד היו בכירים ששילמו על כך במשרתם. אבל כנראה שבשירות הבינו את המסר, במיוחד אחרי התזת הראש הקודם, ומיהרו להתיישר, גם אם עקום. לא ניכר שהשב״כ מתאמץ לפעול נגד הטרור היהודי שמשתולל בגדה. התנכלויות, ביזה, הצתות, מקרי רצח ופיגועי דריסה - המחנה שממנו מגיע זיני חותר ללא הרף להבעיר את השטח. שר האוצר, נציג בכיר של המחנה, קרא לדרוס את נשיא בית המשפט העליון. פעמיים. אבל במקום למצוא את עצמו קשור בתנוחת בננה במתקן כליאה בטחוני, השב״כ מזמן לשיחות ״ידידותיות״ מתנגדי משטר, אזרחים שלא חטאו בדבר זולת עמידתם נגד הממשלה ולמען הדמוקרטיה. אז מודה, טעיתי. הדנ״א של זיני לא זר לארגון שמפר זכויות אדם על בסיס יומיומי. והוא יעשה זאת בקלות רבה גם כשמדובר באזרחי המדינה. גם כשיש חוקים, נהלים ופסיקות בית משפט שאמורים למנוע זאת. כי בשטחים אין חוק, כי השטחים כובשים את ישראל ובדרך לשם, הם השלימו את כיבוש השב״כ. טעיתי - ובענק. וכעת, אחכה לתורי. יהיה נחמד להיפגש. צילום: אוליבייה פיטוסי

מפלגת הדמוקרטים היא הבית של כל הישראלים.

היום ב-17:00 בסינמטק ת״א: עדות 710 בפסטיבל סולידריות. עדויות של עיתונאים על מה שהם ראו וחוו ב-7.10 הקרנה של עדויות ופאנל בהנחיית ענת סרגוסטי וכנרת חי-גילאור. משתתפים באירוע: בר פלג, רמי שני, דניאל חג׳בי וקובי וולף. @kobiwolf @bar_peleg @saragusti

RT @adinitay: מה זה? אלה הם כל הבנים , הנערים והגברים של קהילת ג׳האלין בח׳תרורה. שני מתנחלים תוקפים ילד בתוך צריפי הקהילה. תושבי הקהילה ניס…