לכל חבריי שחוקרים ומרצים בישראל,
זה קשה לי לומר את זה, אבל זה חשוב שתדעו. אתם הראשונים שייפגעו.
התהליכים כבר בתנועה ולמרות שאתם לא מרגישים את זה עדיין, זה מגיע. וברגע שזה יגיע, זה כבר יהיה מאוחר מדי לפעול.
זה יתחיל כמעט בלי שתשימו לב.
מאמרים שלא יתקבלו לפרסום והרצאות שלא יתקבלו לכנסים.
ארגונים מקצועיים שיצביעו על חרמות.
הרצאות סמינר שלא יתקיימו.
שנות שבתון שיהיו יותר קשה למצוא.
וקרנות מחקר, כמובן.
הרבה מכם מרוכזים בעניינים הפנימיים בישראל. אני לגמרי מבין את זה. אם הייתי בישראל כנראה שגם אני הייתי מרוכז בזה. אבל אתם חייבים להבין משהו: כמעט שאף אחד לא נלחם למענכם פה, באקדמיה בארה"ב.
אנחנו פה, ואנחנו נלחמים, אבל זה לא מספיק. הם רבים ואנחנו מעטים. לכן אנחנו צריכים אתכם - מכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל.
אולי זה נראה רחוק, אבל מ מה שקורה פה בקמפוסים ישפיע באופן ישיר על החיים שלכם. לא עוד עשר שנים. לא עוד חמש שנים. אלא ממש בקרוב.
הגיע הזמן לעשות רעש. אחר כך, כשנרצה לעשות רעש, לא בטוח שכבר נוכל.
(דרך אגב, אני מודע לזה שהרבה אקדמאיים ישראלים לא נמצאים בטוויטר. לכן, אשמח אם תוכלו לשתף את זה במייל/ווטסאפ/כל מדיה אחרת)