ציוץ אישי ומעט שונה • לפני כחודשיים יצאתי עם מספר חברים להילולה של רבי שעי'ה ב"ר משה, בקרעסטיר שבהונגריה.
בדרך, בין מקומות קדושים לאנשים קדושים לא פחות, יצא לי לפגוש צעירים חרדים עד גיל 40, אנשי עסקים מכל התחומים: עיתונות, הייטק, נדל"ן, לובינג, מוזיקה ועוד. כל אחד עולם ומלואו, כל אחד הצלחה בפני עצמה.
ולכולם מכנה משותף אחד וטענה אחת - ההצלחה שלנו היא תוצאה של תפילה במניין. שחרית. מנחה. ערבית.
בהתאם להיותי אדם סקרן, לקחתי את זה איתי וכשחזרתי לארץ ישראל קיבלתי על עצמי להקפיד על שתי תפילות במניין ביום, מנחה וערבית.
מאז, לא נפל עליי שק של זהב מהשמיים, אבל אני מרגיש שהברכה התחילה להתיישב בדברים. פגישות שקודם לא הבשילו נסגרו, הזדמנויות שלא ראיתי, הגיעו ממקומות מפתיעים, שיחות טלפון שבאות בזמן. שפע לצד אווירה רוחנית שמלווה את היום.
הערב, בליל ההילולה, זכיתי להגיע לקרקוב, עירו של בעל ה'מאור ושמש', הצדיק ש'הבטיח' פרנסה בריווח למי שיקפיד על תפילות במניין. מעין סגירת מעגל שמרגיש כמו תחילה של מסע. תנסו גם
הן א-ל כביר לא ימאס תפילת רבים!