הרבה אהבו את הציוץ שלי על הכשלים הלוגיים של טל לוריא - אז הינה כמה כשלים לוגיים ויצירת נראטיבים כוזבים ממסיבת העיתונאים של נתניהו:
1. וודאות מדומה -
נתניהו מודה שהוא לא יודע מה כולל ההסכם עם איראן, אבל טוען בוודאות "עם הסכם או בלי - לא יהיה לאיראן נשק גרעיני".
זה דומה לרופא שמודה שהוא לא ראה את תוצאות הבדיקות, אבל מבטיח "בטוח שהחולה בריא".
2. נרטיב הצלה בדיעבד וסתירה עצמית -
נתניהו טוען ש"הצלנו את ישראל מהשמדה גרעינית" אבל אין דרך אמיתית לדעת שהאיום היה קרוב כל-כך.
זה גם סותר את האמירה שלו "הבאנו ניצחון באיראן שיעמוד לדורות" רק לפני כמה חודשים.
שני הדברים לא יכולים להתקיים במקביל אז או שהוא שיקר לפני כמה חודשים כשהצהיר על "ניצחון שיעמוד לדורות" או שהוא משקר עכשיו כ"היינו על סף השמדה".
3. עצמאות מדומה שסותרת את עצמה -
נתניהו טוען "עמדתי איתן" ושהוא מגן על האינטרסים של ישראל, אבל באותה נשימה מודה שאין לו מושג מה ההסכם כולל.
זה אומר שהוא לא היה חלק משמעותי בעיצובו. שתי ההצהרות סותרות זו את זו.
4. הזזת עמודי השער
נתניהו טוען עכשיו ש"היעדים הושגו אבל המאבק לא תם".
לפני תחילת המבצע האחרון הוא עצמו הציב את המטרה: הסרת האיום הגרעיני.
עכשיו הוא מדבר על "הזזת האיום" בלבד.
כלומר הוא מודה, בלי לומר זאת במפורש, שהוא לא עמד במטרה שהוא עצמו הגדיר.
זה הזזת עמודי השער הקלאסית: כשהמציאות לא מתאימה להבטחה - משנים את ההבטחה.
6. התפארות סותרת -
מצד אחד "היינו לפני השמדה גרעינית", ומצד שני "ישראל מעצמה חזקה ועצמאית".
זה כמו חברה עסקית שמצד אחד מתפארת "אנחנו יציבה וחזקה, מעצמה בשוק", ומצד שני אומרת "היינו על סף פשיטת רגל".
7. כשל ההטעייה -
נתניהו יוצא נרטיב כוזב של "או-או" -
הוא מציג את המצב כאילו "או שאנחנו מנצחים לגמרי, או שהיינו על סף השמדה".
זה מסתיר את האפשרות השלישית: שהמדיניות שלו הובילה למצב ביניים גרוע - איום שהתעצם, מלחמה יקרה, והסכם שלא בהכרח משרת את האינטרסים של ישראל.
לסיכום:
זה לא היה נאום - זה היה מופע הטעיה מתוכנן.
שפה של "ניצחון", "עצמאות" ו"הצלה היסטורית" שמסתירה את התלות המוחלטת בארה"ב, את חוסר הידע על ההסכם, ואת הכישלון להשיג את מה שהבטיח.
הגיע הזמן שהתקשורת והאופוזיציה יפסיקו לרקוד לצלילי הנרטיב של נתניהו ויתחילו לפרק את האמירות האלו עם עובדות, נתונים ולוגיקה אמיתית.