הרגע הזה שאתה מבין שקומון סנס הוא בכלל לא כזה קומון, וזה שקוראים לו ככה זו #אירוניה בהתגלמותה.

היום נערך דיון בוועדת פנים והגנ"ס של הכנסת על פשיטת הרגל הצפויה של המועצה המקומית מצפה רמון. לא נושא סקסי, אני יודעת. אבל בקרוב המועצה לא תוכל לשלם משכורות לעובדיה. זאת לאחר ביטול מעמד "עיר עולים", שפגע ברשויות רבות בפריפריה. ב- 2016 בוטל המעמד ונכון להיום לרשות המקומית חסרים כ- 15 מיליון ₪ לאיזון תקציבי. באותה שנה הוקמה הקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות, אשר החלה לפעול ב- 2017 תחת משרד הפנים. לפי הקריטריונים הקיימים היום מצפה רמון מקבלת רק 1.5 מיליון ₪. עיריית בית שמש, לדוגמה, מקבל 20.1 מיליון ₪, ואילו בית עילית מקבל 15.7 מיליון ₪. לדברי ראש המועצה שוחח על הנושא עם מנכ"ל משרד הפנים, מקורבו של אריה דרעי, אך הנושא לא התקדם. והקטע הוא? המועצה מתנהלת למופת. אפילו באוצר אומרים זאת. יש חסם אחד עיקרי, והוא משרד הפנים. ראש המועצה אליה וינטר (במרכז): אמרתי לאריה דרעי: תשמע, שחור על גבי לבן, אנחנו מביאים קריסה כלכלית למצפה רמון. הוא אמר: מצפה רמון לא תיפגע כהוא זה. כשביקשתי את סיכום הדיון אמרו שמדיניות המשרד היא שאין סיכומי דיונים. אז תיאלצו לסמוך עליי... אומרים לי אתה צודק. אבל אנחנו לא יודעים איך. ישבתי עם מנכ"ל משרד הפנים ומשרד האוצר והדרג המקצועי, ואני לא יודע איך. משרד הפנים אומר למשרד רה"מ תביאו החלטת ממשלה. משרד רה"מ אומר לאוצר תביאו את הכסף. האוצר אומר אתם יודעים מה, נביא את הכסף תביאו מנגנון. ואנחנו רצים ורצים כמו עכברים... אומרים במשרד הפנים תפנה לראש הממשלה. בסדר. תוך כדי שראש הממשלה עם טראמפ הוא ידאג לפינוי אשפה במצפה רמון. תעשו את העבודה שלכם. אני לא יכול לשרוד את השנים הקרובות. לא יכול."

נו, כבר מותר לשאול אם מטרות מבצע "שאגת הארי" הושגו?

הכישלון המוחלט

טראמפ: העיסקה תיחתם דיגיטלית הלילה האיראנים: וואי מצטערים לא זוכרים את הסיסמה לדוקוסיין

מה למדתי בעזה פרק 6 - ענווה צה"ל של לפני המלחמה ובמובנים רבים גם של היום הוא צבא המטפח את היהירות. יש לתופעה הזו כמה סיבות אולי ארחיב עליהן בהמשך אבל זה המצב. הבעיה בה היא שהאויב לא מתרשם מיהירות ובמפגש מול אויב מה שחשוב הוא יכולת (מהות) ולא נראות. 1/9

אל"מ אסף חממי ז"ל נהרג אולי 20 מטר מהבית שלי ובהיתקלות הראשונה בקיבוץ פתח באש על המחבלים שבדיעבד אני יודע שנעו לכיוון הבית (בסוף הגיעו). לצד הביקורת שיש כמי שהיה חלק מהצבא והפיקוד, עושים לו עוול וממש מכתימים כאן את זכרו. בזכות ההחלטה שלו שהייתה כמעט מנוגדת לזו של הפיקוד הבכיר, לכיתת הכוננות שלנו היה נשק בבתים. זה בניגוד למשל לכיתות הכוננות של החטיבה הצפונית של אוגדת עזה. המח"ט חממי יצא לשטח מיד עם תחילת ההתקפה כדי לפקד מלפנים, מה שעלה לו בחייו כשהוא ממש מגן על הבית שלי. ברגמן עדין כשהוא מכנה אותו שקרן

אמיר אביבי(לפני 3 ימים) על התנהלות מערכת הביטחון לפני ה-7.10: "המציאו לעצמם סיפור...אם רק נביא כסף קטארי אנחנו נשלוט על המציאות" אמיר אביבי 16 ימים לפני טבח ה-7.10: חמאס לא רוצה עימות, הם עושים פעולות על הגדר כי הקפיאו להם את הכסף הקטארי, וזו דרכם לעורר תשומת לב(21.9.23)

בחסות חוק יסוד לומדי תורה, הבדיחה הכי מופרעת של שמואל הספרי הופכת בחלוף 15 שנה למציאות

מסורתיזם, פונדמנטליזם של כרותי האונה

כמה שקרים במכה, מאיפה להתחיל. בסרטון הקודם טענת ש״ערבים מהכפר חווארה הגיעו לחווה סמוכה לתפוח וגנבו משם כבשים״. במקום להודות שטעית ובסוף לא היתה חדירה לחווה, קורה, אתה ממשיך להתחפר בבוץ. רמת אמינות עדנה קרנבל. סרטון שלם ביססת על הטענה הזאת שפלסטינים חדרו לחווה, ופתאום לא זאת הנקודה? ומה כן הנקודה? צילום שצייצתי של קבוצת יהודים רעולי פנים יושבים בטנדר טויטה לבנה בשבת בצהריים עם הכיתוב ״בדקתי ומדובר ביהודים״. אז בוא תשמע משהו, זה לא אני מצולם שם, לא אני הולך לשרוף בתים בכפרים בשומרון ולא לפוצץ פלסטינים במכות. התמונה הזאת היא אותנטית, והם אכן יהודים. אם יש לך בעיה עם התמונה אתה כנראה יודע למה. אתה מוזמן להתחיל לחפש אשמים בהצצה מדי במראה

מדמיין תנור עם כיפה

כל עוד אני ראש ממשלה ימשיכו להיחתם פה הסכמים ביזיוניים עם איראן שתמשיך להעשיר אורניום בדרך לפצצה.

איפה היה יונתן אוריך ביום שבו ששת החטופים נרצחו, ואיפה בימים שבאו אחר כך. @RinoZror צלל לנתוני הכניסות של אוריך לקריה. תקשיבו. ובואו גם לצלול לפירוט 138 הימים שבהם אוריך נכנס לקריה בזמן המלחמה, ובזמן שעבד גם עבור מדינה אחרת. מידע שקיבלנו רק אחרי שעתרנו.

וגר זאב עם כבש, הגרסה העירונית

שוטרים ששוכחים שוב שהם עובדים בשביל הציבור ולא בשביל השר. תפקידם לאבטח את הצועדים ולא למשטר מסרים על חולצות. מה גם שבג"צ נתן החלטה שלא משתמעת לשתי פנים כשאותו מחוז אסר על הכנסת חולצות למגרשי הכדורגל ואפילו המפכ"ל בעצמו אמר שזו הייתה טעות להחרים שלטי מחאה נגד השר במצעד

המשטרה מנעה מצועדת שלבשה חולצה עם הכיתוב FCK BNGVR להיכנס למתחם מצעד הגאווה. גם אחרי שהצועדת פשטה את החולצה והכניסה אותה לתיקה מנעו ממנה השוטרים להיכנס (צילום: אודי סלמנוביץ)

אבישי בן חיים הסביר לא מזמן בערוץ 14 שלהגן על בנימין נתניהו זו 'משימה קדושה'. אם נביאי ישראל היו שומעים את המשפט הזה, הם היו מתהפכים בקברם. התפיסה שמנהיג אנושי הוא קדוש, או שחסינותו מפני ביקורת היא ערך עליון, היא לא סתם טעות – היא ההיפוך המוחלט של אחת התרומות היהודיות הגדולות להיסטוריה האנושית. הרבה לפני הדמוקרטיה המודרנית, התנ"ך הציג רעיון שזעזע את העולם העתיק: שום מלך אינו קדוש, וכל שלטון ראוי לביקורת. אבל קודם כל, סיפור פיקנטי שכל ליברלי ושמאלני חייב להכיר. בימינו הביטוי "עוכר ישראל" נפוץ בעיקר ככינוי שימנים מכנים בו שמאלנים. אתם לא תומכים בביבי אז אתם לא תומכים במדינה. עובדה אירונית במיוחד, שאנשים לא זוכרים, היא שמי שהמציא את הביטוי "עוכר ישראל" היה המלך אחאב. והראשון שקראו לו "עוכר ישראל" היה אליהו הנביא. אליהו מבקר את אחאב על העבודה הזרה, על השחיתות של אשתו, על זה שהוא גונב מהאזרחים. וכדי להתמודד עם זה, אחאב ממסגר את הביקורת של אליהו בתור בוגדנות לאומית. ואת הסיפור הזה אפשר היה לספר בישראל של היום, כמובן, בלי לשנות כמעט אף פרט. אבל העובדה שהסיפור הזה נכלל בתנ"ך לא מפתיעה בכלל. בתנ"ך אין אף דמות שחפה מטעויות, והביקורת המוסרית כלפי השלטון היא אבן יסוד בתנ"ך. ובמיוחד של הנביאים. ולא רק אחאב: גם, למשל, דוד המלך, שהוא דמות חיובית בסך הכל, זוכה לביקורת מוסרית מהנביאים שמקיפים אותו כאשר הוא חוטא. חז"ל אחר כך מנסים קצת להצניע את העובדה הזאת, אבל הטקסט המקראי מאוד מפורש. הבעיה הגדולה עם הסיפורים האלו היא שהיום, אחרי מאתיים שנה של דמוקרטיה וזכויות אדם, אין לנו יכולת להבין כמה הטקסטים האלו היו מהפכניים לזמנם,. כמה התנ"ך היה יסודי בהיסטוריה של ערכי הדמוקרטיה והחירות. כשהתנ"ך נכתב, לא היו עדיין מלכים אנושיים כמו שאול, דוד ואחאב. מי שחי בסביבה של התנ"ך הכיר מלכים גדולים מהחיים. זה מה שהיה במזרח הקדום. היו מלכים שהיו שליחי האל ישירות, מחוקקים אלוהיים, או אפילו האל בעצמו – למשל במצרים של הפרעונים. התנ"ך מציג תזה אחרת לגמרי. קודם כל, אלו בני ישראל בעצמם שמבקשים מלך – בתנ"ך, אלוהים לא מייסד את מוסד המלוכה מעל הראש של בני-ישראל. ויותר מזה, התנ"ך דואג להסביר לנו, בכל צעד ושעל, שהכוח משחית בני-אדם, ושבני-אדם עם כוח צריך להגביל ולבקר. לא לקדש. זה היה חידוש יהודי עצום בתולדות ההיסטוריה האנושית. בתנ"ך יש טקסטים מפורשים שמגבילים את הכוח של המלך ומזהיר מפני השחיתות שלו, כמו "חוק המלך" בספר דברים ו-"משפט המלך" בספר שמואל. "חוק המלך" בספר דברים והטקסטים הנלווים אליו, שמטילים איסורים שונים על המלך ומציבים לידו בעלי תפקיד עם סמכויות נוספות, הם כנראה הדוגמאות הראשונות בעולם למחשבה בדבר הרעיון של הפרדת רשויות (כפי שטוען חוקר המקרא פרופ' ברנרד לוינסון). זה גם "רק לא ירבה לו סוסים", ו-"כסף וזהב לא ירבה לו מאוד", אבל להגבלות יש מטרה: "לבלתי רום לבבו מאחיו" – שהמלך לא ירגיש שהוא מעל האזרחים. בינינו, עד לפני מאתיים שנה – אלו טקסטים מטורפים ברוב העולם. ולכן בחיבור האידיאולוגי המוביל של העצמאות האמריקנית, שמבקר את מוסד המלוכה הבריטית (" Common Sense" של תומס פיין), אנחנו נראה ציטוטים מתוך "משפט המלך" של ספר שמואל, שמבקר את סכנות השחיתות של מוסד המלוכה. למרות שהוא נכתב יותר מאלפיים וחמש מאות שנה לפני המהפכה האמריקנית. למה אני מספר לכם את כל זה ? כדי שתדעו שעד ממש תחילת העידן הדמוקרטי, הפרקים של התנ"ך, ובמיוחד של הנביאים, היו במשך לפחות אלפיים שנים מהטקסטים הכי סקפטיים כמו סמכות השליט בכל העולם המערבי. וזה לא איזשהו חיקוי שקיבלנו מתרבות אחרת. "במהלך כל תולדות ישראל לא נרתעו נביאים מלנזוף במלכים שהגדישו את הסאה", כותב חוקר המקרא פרופ' יעקב חיים טיגאי. "החופשיות היחסית שבה הנביאים השמיעו את תוכחתם בראש חוצות מעידה עד כמה נאלצו המלכים להכיר בזכות ביקורת זו." גם לאומות אחרות היו נביאים ואורקלים, טיגאי מציין, "אבל אין למצוא בנביאים אלה ואף לא במגידי עתידות מסוגים אחרים אי-תלות מכל מוסד מדיני ודתי כפי שמצאנו אצל נביאי ישראל." במילים אחרות: הביקורת העצמאית, החופשית, והמוסרית על השלטון – היא המצאה מקורית של התנ"ך העברי והיהודי שלנו. אבל היום, אם תסתכלו ימינה ושמאלה, זה ברור שהמסורת הזאת היא כבר לא נחלת הכלל. יש מחנה אחד שהפנה עורף למסורת הזאת, ואימץ את תורת נביאי השקר והשופרות שרואים בהגנה על מלך מושחת 'משימה קדושה'. ומחנה שני שקידש את המורשת הזאת, ואפילו ויוצא לרחובות כדי להגן עליה. מי שכתב את מגילת העצמאות, זיהה את זה מאוד יפה: ישראל תהיה מושתתת, הוא קובע, על "יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל." החירות, הצדק והשלום – תלויים זה בזה. והחירות של הנביאים היא לא "שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה", אלא שהשלטון זקוק לביקורת, ומוכרח לאפשר אותה. כי שליטים הם בסך הכל בני-אדם, והכוח משחית אותם. החירות של הנביאים היא החירות להגביל את השלטון, ולהגיד לו: עד כאן. ולכן המאבק היהודי-דמוקרטי לא רק מגן על הרעיון של דמוקרטיה ליברלית מערבית. הוא נלחם על אחת מהמסורות היהודיות הכי חשובות בהיסטוריה. תזכרו את זה פעם הבאה כשאתם יוצאים להפגין.

ברור לכולנו שהסכם המסגרת הזה יהפוך להיות אירוע פוליטי במחוזותינו. אבל, חברים, צריך לומר את האמת: כל אזרח ישראלי צריך להיות מודאג מהאירוע הזה. אף אחד לא צריך לשמוח על הכישלון הישראלי למנוע הסכם רע מול איראן.

כשאני התגייסתי אף אחד לא שאל אותי. זו הייתה עובדה. נפרדתי מבן זוג שגר בחו״ל והלכתי לעמוד בשלשות כי ככה זה אצלנו החילוניות. כשאני 4 שנים אכלתי מכלים בצבע אדום וכחול ואם חלילה הייתי מתבלבלת הייתי יכולה להיענש - שתקתי כי ככה זה אצלנו החילונים. הדוגמאות רבות מדי לספור -

החמוד הזה הוא יובל סומך. מילואימניק שטוחן כל גזרה אפשרית ועל הדרך מחזיק קייטרינג פיצה מהמם עם בצקים בתפיחה איטית ומלא תוספות שוות. הוא מגיע לכל פינה עם הטאבון והציוד. בת מצווה, מסיבת רווקים, ערב מונדיאל, ערב גיבוש חברה, מה שרוצים, בבית, בעסק או בשטח. תפיצו ותרימו לו. אתם יודעים כמה קשה להחזיק עסק אוכל. ולעשות מילואים במקביל. והוא אשכרה מוכשר. יובל 0542515300