חגי לובר נוגע בנקודה הכי חשובה מול הטרור היהודי שלא עוצר. הוא רע ופסול לא כי הוא ״מזיק להתיישבות״, ולא כי הוא ״מסיט את הקשב של צהל״. הוא פסול קודם כל כי הוא מכוון לחפים מפשע והוא לא מוסרי. ״מעשה אנטי מוסרי״, כתב גם הרב אליקים לבנון לפני שבועיים. ולכן לא רק הפוגעים יתביישו, גם המגמגמים וגם השותקים גם יחד
לא מגמגמים, מתנגדים!
לא בגלל שאלימות "מסכנת את ההתיישבות".
לא בגלל שתקיפות "מקשות על פעילות הצבא".
ולא בגלל שהתעללות "עלולה להגביר את האנטישמיות בעולם".
ובוודאי לא בגלל קמפיין מגמתי, חד-צדדי, ומנופח של "אלימות המתנחלים".
בגלל שאסור לפגוע בערבי רק בגלל שהוא ערבי!
בגלל שאלימות כלפי ערבים חפים מפשע היא עוול וחרפה מוסרית!
ככה. פשוט.
צה"ל חייב לנהוג יד קשה ולא מידתית כלפי אויבינו.
צה"ל חייב לשמור על חיילינו גם במחיר של פגיעה רחבה באויבנו.
צה"ל חייב בראש ובראשונה להגן על יישובינו במכות מנע עוצמתיות.
אבל,
אסורה, מגונה, לא מוסרית, מכעיסה וכואבת,
פגיעה מכוונת, מכות, קללות ושריפת רכוש של ערבים רק בגלל שהם משתייכים ל'קולקטיב' הערבי על ידי מיליציות מטעם עצמן.
כך עשו לנו אויבינו,
ואנחנו, לא נעשה זאת לעולם.
כי זה המוסר שלנו.
אנחנו לא פוגעים באנשים חפים מפשע.
לא בהם, לא בנשיהם ולא בילדיהם.
ולו אני אראה פגיעה כזו,
אשים את גופי כחוצץ כדי להגן עליהם.
כך. פשוט.
כמו יוסף אלזיאדנה, נהג הסעות מרהט, שדהר אל הנובה,
והציל יהודים מידי ערבים בני דתו.
ושיתביישו אלה שלא.
שיתביישו:
הפוגעים.
השותקים.
המגמגמים.
המגנים בשפה רפה.
שיתביישו.
חגי לובר
(ובמוצ"ש נערוך כינוס בזום של תמיכה בהתיישבות וגינוי חד-משמעי לאלימות.
פרטים בתגובה הראשונה)