צריך עדיין לקוות שהפרסומים לגבי ההסכם עם איראן אינם נכונים, אבל אם כן, מדובר באחד הכשלונות המזעזעים ביותר של מדיניות החוץ והבטחון של ישראל, והוא כולו רשום על שמו של נתניהו. 1. הוא מכר לאמריקאים תסריט אופטימי מדי, בלי לפרט בפניהם את מפת הסיכונים, ואיבד את אמונם באמצע המלחמה. 2. הוא לא הקים צוות מקצועי שיעבוד מול הגורמים הבדלניים במשטר האמריקאי. 3. הוא לא הצליח לשכנע את האמריקאים להפציץ את מתקני הנפט והאנרגיה האיראנים ולא סגר את העניין מראש. 4. הוא לא הצליח לשכנע את האמריקאים להכניס את נושא הטילים הבליסטיים להסכם, או אפילו למשא-ומתן. 5. הוא המעיט בחשיבות המעבר החופשי בהורמוז - האפשרות שהמיצרים ייסגרו הועלתה לפני המלחמה, אבל לא התקיים לגביה שום דיון רציני. 6. הוא דחף את התוכנית הכורדית מבלי להביא בחשבון את התגובה התורכית הצפויה ואת השפעתו של ארדואן בוושינגטון. 7. הוא לא לקח בחשבון את משמעות עליית מחירי הנפט בארה"ב חודשים ספורים לפני הבחירות לקונגרס. 8. הוא לא לקח בחשבון את משמעות הסרת הסנקציות והזרמת עשרות מיליארדי דולרים לכלכלה האיראנית בפיקוח משמרות המהפיכה. 9. הוא לא לקח בחשבון את האפשרות של הפצצת מתקני האנרגיה של מדינות המפרץ ולא הצליח למנף את הקשר עם המפרציות כדי להביא אותם ללחימה משותפת. 10.הוא נכשל בלגייס את דעת הקהל העולמית למלחמה מחודשת בין דמוקרטיות לדיקטטורה פונדמנטליסטית. 11. הוא מינה צוות בדרג נמוך מדי למו"מ עם ממשלת לבנון וגרם לכך שהממשל החליט להוציא מידיו גם את העניין הלבנוני. 12. הוא החליף תוך כדי המלחמה - ר׳ מל״ל, ר׳ מוסד - איש לא החליף את דרמר כיועץ. אין לו צוות מקצועי לנהל בצורה מקצועית את המצב. 13. הוא ממשיך לומר לכולם: "שינינו את המזרח התיכון." הבעיה היא שבגלל רשלנות, יוהרה, היעדרו של צוות מקצועי מתאים ושיקול דעת המושפע מדברים אחרים – הוא שינה אותו לרעה. ⁠ אפשר לתקן, צריך לתקן, נתניהו כבר לא יכול לתקן, אנחנו נעשה את זה.