כשיש קבינט בטחוני צמא דם, ו IQ מצרפי של ציפור מתה,
וכשמסרסים את אנשי המקצוע ולא מאפשרים השמעת דעות,
אז אדם אחד, אשם בפלילים, חולה ולא יציב, דיקטטור בהתהוות,
עושה כל טעות אפשרית,
וכולנו משלמים עליה
בשבועות שאחרי השבעה לאוקטובר ביקרו פה כל מנהיגי העולם כדי להזדהות איתנו. רכבת אווירית של תמיכה, נושאות מטוסים אמריקאיות בים התיכוו, תמיכה עצומה של כל העולם המערבי, תמיכה גורפת במלחמת באין ברירה שיצאנו אליה. זאת הייתה נקודת. פתיחה: מדינה הלומת אסון שמקבלת גב רחב מהעולם החופשי שמאמין בכל מה שהיא מייצגת.
שלוש וחצי שנים מאוחר יותר ישראל היא מדינה מצורעת ברמות בלתי נתפסות בכלל. מדינה שנתפסת כאלימה, משוגעת, מחרחרת מלחמה, לא רציונלית. עשרות שנים יקח לתקן את הנזק של תאוות הדם הזאת, אם בכלל.
לא נגזר עלינו! זה לא אמור היה להיות ככה! לא היינו אמורים להגיע למצב הזה שבו אפילו הידיד האחרון שלנו עושה סיבוב פרסה ומשאיר אותנו בצד הכביש על דרך ללא מוצא.
מלחמות נסגרות בהסכמים מדיניים, נקודה! את ההישגים הצבאיים העצומים שהושגו בשדה הקרב אפשר היה למנף, חובה היה. הזדמנויות חד פעמיות לכרות בריתות חדשות עם העולם הערבי המתון נבעטו מהמקפצה. דם, זה כל מה שהיה להם להציע לנו.
במשך שלוש שנים מנהל פה נתניהו את מלחמת הימין הקיצוני המשיחי הפונדמנטליסטי, שהשתלט על המדינה והפך אותה לזרוע הביצוע שלו.
אדם שנמלט מאימת המשפט ניהל פה מלחמה פוליטית מטורפת שיודעת להציע רק כוח ואז עוד כוח ואז עוד כוח.
שלוש וחצי שנים של חורבן מביאות אותנו הערב למקום הכי נמוך שהייתה בו מדינת ישראל. מי שלא רואה את הקשר בין זה לבין ההרס המוחלט שהאנשים האלה ביצעו בדמוקרטיה הישראלית, לא יראה את זה כנראה לעולם.
הבחירות באוקטובר הן ההזדמנות האחרונה שלנו להציל את המקום הזה ממחריביו. כל אחד ואחת מאיתנו צריכים להיות מעורבים, להתנדב, לא לתת לייאוש לנצח, לעשות הכל כדי להיחלץ ממסלול ההתרסקות שהם הביאו עלינו.
זה אפשרי! זה קרב חיינו!
לא תהיה הזדמנות נוספת