ההרפתקה האיראנית של מממן החמאס מפתיעה אתכם? בואו נדבר על האיש שלא יודע לגמור, ולא, אני לא מדבר על התיק הרפואי שלו! בבסיס האישיות של מממן החמאס עומדת תכונה אחת שהרסה לנו את המדינה: דחיינות כרונית. עצימת עיניים מוחלטת אל מול העתיד, תמורת הישרדות פוליטית ברגע הזה ממש. הוא תמיד חושב על הדקה הקרובה, ולעולם לא חושב על השנה הבאה ובטח שלא על הדור הבא. ראינו את זה כשקבע את "חמאס הוא נכס" כמדיניות הבטחונית שלו. ראינו את זה כשהזרים מיליארדים במזוודות מזומנים ישירות לידיים של הנוח'בות במסגרת הסכם "סיכון מחושב" שעשה עם סינואר. בבסיס הטירוף הזה עמדה מחשבה פוליטית קצרת טווח: כדי לשמור על הקואליציה המשתמטים, הוא היה חייב להחליש את הרשות הפלסטינית על ידי חיזוק החמאס. מממן החמאס קנה שקט בדמם של אלפי חללים ולא עניין אותו אפילו לרגע מה יקרה כשהמפלצת שהוא וחבריו מקטאר מימנו במיליארדים תתעורר. אחרי טבח נתניהו, כשחיילינו הגיבורים יצאו למלחמה, כל מערכת הביטחון התחננה לתוכנית ל"יום שאחרי". ומה עשה מממן החמאס? סירב בכל תוקף לדון בעתיד. למה? כי הוא היה עסוק רק ביום-יום, איך לשמר את ממשלת הדמים שלו בחיים. ומה קיבלנו בעזה? מדינת חמאסטן בחסות טורקית-קטארית שמתחמשת בקצב מסחרר, רוכשת כטב"מי נפץ בסגנון חיזבאללה ומכינה מול העיניים שלנו את טבח נתניהו הבא. כך בדיוק הוא פועל גם מול המאפיה החרדית. הרי הוא יודע, בדיוק כמונו, שאם חצי מתלמידי כיתות א' לא לומדים לימודי ליבה ולא ישרתו בצה"ל, הרי שהמדינה פשוט תקרוס. אבל העתיד? העתיד הוא הבעיה של מישהו אחר. הוא צריך את האצבעות שלהם עכשיו. הוא משחד אותם, נותן להם חוק השתמטות. רק שימור הכסא מעניין אותו. אחריו המבול. לא אכפת לו. כך קרה גם באיראן. מתוך בורות מוחלטת וחוסר הבנה של המשטר האירני, הוא שכנע את טראמפ לעשות "ונצואלה" באיראן. מממן החמאס רצה הישג מהדהד לפני הבחירות. העובדה שהמהלך הזה רק חיזק את האיראנים, פגע בארה"ב, החריב את מעמדה של ישראל בארה"ב והביא איום קיומי על ישראל והעולם? לא מעניין אותו. זה אחרי המשמרת שלו. אותו מעניין רק לנצח בקלפי מחר בבוקר. ואחריו? הרי הוא כמעט בן 80, אחריו שהמדינה תישרף. כך קורה גם בבית שלו: הוא נותן לשיכורה לנהל את מינויי השירות הציבורי, ולנרקומן ממיאמי להרעיל את העם מהמקלדת. הכל כשר, הכל מותר, רק שיהיה לו שקט מהם והעיקר לשמור על הכיסא. הנזק ארוך הטווח ללכידות המדינה מעולם לא הזיז לו. סוכנים קטארים? הם הילדים המאומצים שלו. העיקר לשמור על הכסא, את נזקי מכונת הרעל הוא ישאיר לאחרים. מבחינתו ומבחינתה, יום אחריהם שהמדינה תשרף! מממן החמאס מעולם לא היה מנהיג כי תפקידו היחיד של מנהיג הוא לחשוב על הדור הבא ולא על הבחירות הבאות. מממן החמאס תמיד היה פחדן הישרדותי קטן ומבוהל, שמוכר את העתיד של הילדים שלנו בשביל עוד שבוע בלשכה עמוסת עבריינים וסוכנים קטארים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה יותר את העליבות של "נחיה מהיום למחר". אנחנו זקוקים למנהיגות אמיתית, אחראית, עם חזון לדורות הבאים, שבנויה על אומץ לב ולא על פחדנות פוליטית. הזמן של מממן החמאס נגמר. הגיע הזמן לתקן ולחזור לשפיות! שתפו כדי שכולם ידעו את האמת על האיש שלא יודע לגמור!

יאיר הורן ושגיא דקל חן שהיו יחד בשבי חוגגים שבועות עם הילדות של ניר עוז. לא תמצאו יותר מרגש מזה.

אני חושב שבהכללה אנשי ימין מונעים מהאיזורים במוח שמשפיעים על הפחד, אנשי שמאל פועלים מהאיזורים במוח שמשפיעים על ההיגיון

עמית סגל עם מטרות המלחמה בבוקר היציאה לדרך. עמית סגל הבוקר: ״הסיפור העיקרי הוא דווקא לבנון״ אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים.

מגיע לנו טוב יותר.

צוות הסושיאל של איזנקוט זה הטופ

זו התשובה לסרטון של נתניהו:

מירי רגב: "אני לא יודעת מי דיבר על ניצחון מוחלט" קרדיט: ״רלוונט״

התעוררתי מהשינה, לקחתי לגימה מהקפה, הדלקתי סיגריה, וקראתי משפט שאמא אחת כתבה. היא גרה שם, בישוב על גבול הצפון. וכך היא כתבה: ״אתם יודעים שאני שולחת את הילדים שלי לבי״ס בשתי הסעות נפרדות? כדי שאם אחד יפגע, ישאר לי עוד ילד״. תקראו את זה שוב. שתי הסעות. פוליסת ביטוח אכזרית של אמהות מודרניות. שעתיים וחצי נסיעה מתל אביב, כן? לא במזרח אוקראינה. כאן, אצלנו, לא רחוק. מרחק של פלייליסט אחד בספוטיפיי. כל זה כשרק לפני יומיים ישב חבר כנסת של הליכוד באולפן ערוץ 14, ערוץ התעמולה של השלטון. הרגיש שם מספיק בבית, שקע עמוק בכיסא הנוח, ואמר בזלזול: ״הצפון לא מופגז, יש רחפני נפץ, אין טילים״. כאילו שמדובר רק ביתושים קצת יותר קולניים. כמו תזכורת מעצבנת, אתמול, בדיוק על התפר שבין פרסומת למזגן של קותי ומגי לפרסומת לגבינות שבועות, הודיעו על עוד קצין שנהרג בדרום לבנון. הסתכלתי על השעון. שישים שניות דיווח. והחיים, כדרכם, המשיכו הלאה, ישר לחגיגות האוהדים של הפועל באר שבע שזכתה באליפות. וכן, אני מכיר היטב את הנתונים, שבצפון הצביעו בבחירות האחרונות בעיקר למפלגות הקואליציה בדגש על נתניהו והליכוד. ואני שומע את אלה שאומרים שם במרכז, שיאכלו את מה שהם בישלו. אבל אני מודה, הדבר האחרון שיש בי עכשיו הוא שמחה לאידו של תושב צפון, שהחיים שלו כרגע הם בצל ירי תותחים, הפצצות מטוסים ונפילה של רחפני נפץ, שיכולים לנחות לו על הגג של הרכב ללא שום התראה. כל זה כשראש הממשלה שהוא בחר, ואולי יבחר שוב, שולח לאולפנים נציגים שמודיעים שבצפון אין באמת מלחמה. ובמקביל, מקבל לו תכתיב מטראמפ ל״הפסקת אש״. הפסקת אש, צמד מילים שמעולם לא היה ריק יותר. מה כן יש בי? צער. ותסכול, המון תסכול. צער על חיילים שנופלים למען מטרה לא ברורה. כלומר, לחיילים היא ברורה, הם פשוט מגנים על התושבים בצפון. אבל באותו הזמן, במפלגת השלטון מספרים שאין מלחמה. אז למען השם, עבור מה הם נופלים? ותסכול עצום מאלה שיקראו את זה, ויגידו על אוטומט: ״יאללה, עוד פעם השמאלני הזה עם הרק לא ביבי שלו״. ולא יתנו לי טיעון אחד שיניח את הדעת למה לא להעיף את נתניהו והממשלה הזו לכל הרוחות. או לפחות לשלוח אותם לגור כמה לילות בצפון, לחוות קצת ממה שחווים שם. בשנת 2019, מירי רגב ישבה באולפן. ואחרי איזה ״טפטוף״ (כמה שהם אהבו את המילה הזאת) של רקטות אמרה בזחיחות מוכרת: ״אז מה אם הם ירו על אשקלון״. כולנו יודעים איך זה הסתיים 4 שנים לאחר מכן. אולי התסכול העמוק ביותר, הוא לראות את אותה הגישה בדיוק גם היום. ולדעת מראש, שאם נבחר שוב פעם בעוד מאותו דבר, זה יסתיים בדיוק, אבל בדיוק, אותו הדבר.

בי נשבעתי, הסרטון הזה יופיע כאן כל יום עד שהנאשם יעוף מכס רה"מ.

כזה עוד לא היה. קבלו את הקמפיין החדש של הליכוד: מסתירים את הצפון. ככה מרגישה בגידה.

May the @usisraelbsf funding keep on flowing... @lab_plotkin

עידן אלטרמן: שמישהו ישלח את הסרטון הזה למרדכי דוד, אני חסום אצלו @alterman

רומן גופמן הוא לא הרומן הבעייתי הראשון שביבי מנהל

הייתי מתרשם יותר אם כל אלו שזועקים על עונש מאסר לחייל ששם פאצ׳ משיח היו זועקים גם כשחיילים עפו לכלא בגלל מנגל בשבת

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף⚖️ תביעה על סך של 480,000 ש״ח הוגשה אתמול על ידי רונן ברגמן כנגד ערוץ 14, מנהליו ואנשי הערוץ שמעון ריקלין ותמיר מורג. חמ״ל דיבה ממשיך ולא עוצר. תודה לעו״ד עמית מור ממשרד נשיץ-ברנדס-אמיר על עבודה מקצועית לעילא ולעילא, ערכית ובלתי מתפשרת.

פרסום ראשון: לפני שבועיים רומן גופמן פנה לאלוף במיל. סמי תורג'מן בלי ליידע איש במוסד כדי לבדוק איתו אם אפשר להכשיר את השארתו של תא"ל ג' במוסד. תורג'מן הופתע מהשאלה כי ידע שכבר סוכם סיום תפקידו של תא"ל ג'. הוא אומר לגופמן שהוא לא פוסל אותו אבל מדגיש בפניו שאי אפשר להמעיט באחריותו למחדל. לפני 4 ימים מתקיים הדיון בבג"צ שבמהלכו השופטים דורשים לגבות תצהיר מתא"ל ג' בעניינו של גופמן. בסביבות השעה שתיים בצהריים מתקיימת עוד פגישת חפיפה של גופמן עם ראשת האגף של תא"ל ג'. גופמן מעלה בפניה בעצמו את סוגיית תא"ל ג' ואומר לה שהוא טרם קיבל החלטה בעניין. שימו לב לזה - היא חשה שיש כאן חשש לניגוד עניינים, ובתום הפגישה היא מתקשרת לבכיר במוסד, ובארגון יוזמים שיחה עם גופמן ומתריעים בפניו: אתה נמצא פה בניגוד עניינים, אסור לך לעסוק בנושא.

אם גופמן לא הבין לבד שהוא בניגוד עניינים כשביצע את השיחות הללו יש כאן סימן שאלה גדול נוסף על שיקול הדעת שלו. אם הבין לבד שהוא בניגוד עניינים יש כאן סימן שאלה גדול נוסף על טוהר המידות שלו

ואם לא די בכך הרי שההתנהלות הכל כך מגושמת וגמלונית שלו מעידות על אפס כישרון בכל מה שקשור בחשאיות שנדרשת כל כך לאיש ביון.

A new U.S.-Israel study in @NatureComms found that one brain signaling system can “take the wheel” of another - triggering massive serotonin surges in OCD-like states. The findings could point toward more targeted treatments for compulsive behaviors. 🔗psypost.org/scientists-disco…