Can military victories be translated into lasting strategic gains? In a new interview with World Geostrategic Insights, Dr. Ilai Saltzman – a member of the Board of Directors of Mitvim and one of the leading scholars of Israeli and Middle Eastern security affairs – examines the challenges facing Israel's regional strategy in the aftermath of the wars with Iran and Hezbollah. Saltzman argues that Israel's central challenge is not achieving military successes, but converting them into long-term diplomatic and political outcomes. He discusses the growing tensions between Jerusalem and Washington, the future of Hezbollah and Lebanon, regional reactions to the conflict with Iran, and the need for a broader strategy that integrates diplomacy, economics, and security rather than relying on military force alone. As he notes, many of Israel’s security challenges cannot be resolved through military means alone and require a clear long-term vision for the country’s place in the region. wgi.world/national-security-…

"טורקיה רואה בסוריה כמרחב השפעה והייתה רוצה מעין אחות קטנה, מדינת חסות, משהו שהסורים לא בהכרח רוצים", מסביר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מיתווים ומנהל שותף ב-Diplomeds, בראיון ל-N12. "בשנה האחרונה יש מתיחות בין טורקיה לישראל בנוגע לסוריה", הוא מוסיף, ומבהיר שלאורך השנים ישראל וטורקיה ידעו לתאם ביניהן קווים אדומים ומדיניות בסוריה, כדי להימנע מעימות. mako.co.il/news-world/2026_q… @GorenNimrod

✅ לא בטוח שכל הצועקים "מהנהר לים" הם אנטישמים, לא זו בלבד. אלא שיש ביניהם גם יהודים רבים, אבל בטוח שגם הם וגם חסידי הסיפוח והכיבוש אצלנו, לא מציעים תקווה לעתיד. ✅ הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית לצד ישראל, תהיה פרס לישראלים ולפלסטינים תומכי השלום ומכה אנושה לכל המבקשים את כל השטח לעצמם ומתעלמים מקיומו של העם השני.🇵🇸🇮🇱 מאמרי ב @ZmanIsrael zman.co.il/692835/ להצטרפות לקבוצת עידכונים: chat.whatsapp.com/HW3IfysPkg…

האם עוד כוח צבאי יביא את ההכרעה - או דווקא ירחיק אותה? במאמר חדש, פרופ' אלי פודה, חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, ואיתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון, בוחנים את מגבלות הכוח הצבאי מול יריבים כמו איראן, חיזבאללה והחות'ים. לטענתם, כאשר הצד השני מוכן לשלם מחירים כבדים ואף רואה בכניעה תוצאה גרועה יותר מהמשך הלחימה, הפעלת כוח נוסף אינה בהכרח מקרבת את ההכרעה. במקום זאת, הם מציעים לחשוב על "הדרך השלישית" - שילוב של כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים שנועדו להחליש את מקורות הכוח של היריב מבפנים ולחזק גורמים מתונים באזור. האם ישראל יכולה להשיג את יעדיה באמצעות אסטרטגיה רחבה יותר מאשר הפעלת כוח צבאי בלבד? mako.co.il/news-columns/2026… @EitanIshai

”The most pro-Palestinian thing to do today is to be pro-solution, and the most pro-Israeli thing to do today is to be pro-solution.” @HibaQasas, Founding Executive Director of @PrinciplesPeace, interviewed alongside @MurcianoGil of @Mitvim in @australian theaustralian.com.au/nation/…

פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים, בתגובה לאירועי הימים האחרונים: עם חידוש המהלומות ההדדיות בין ישראל, החפצה לחזור למלחמה מתמדת בכל החזיתות, לאיראן, ניתן לזהות המשך לדפוסים מסוכנים ומטרידים: בצעדיה מול חיזבאללה, ממשלת ישראל התעלמה לגמרי מהאפשרות לבחור בדרך של שיתוף פעולה מדיני וצבאי עם ממשלת לבנון על מנת להצר את צעדיהם של הארגון ושל איראן. במקום זאת, ישראל פעלה (במכוון או במחדליה) לחיזוק המעמד של חיזבאללה ואיראן בלבנון, ולקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית לבין מלחמת המפרץ השלישית. הדפוס השני הינו המעורבות המתמדת של הנשיא טראמפ, אשר כפה על ישראל הפסקות אש וסיום הלחימה בחזיתות שונות: בינואר 2025, מול חמאס; ביוני 2025, בתום 12 ימי המלחמה עם איראן; באוקטובר 2025, כאשר הביא לסיום הפורמלי של המלחמה בעזה; באפריל 2026, כאשר הביא להפסקת האש במלחמת המפרץ השלישית, וגם בהפסקות אש מרובות ולא אפקטיביות בחזית הלבנונית, שישראל וחיזבאללה הפרו שוב ושוב, עד שאיראן תקפה את ישראל בלילה של 7 ביוני. עכשיו יש לקוות שהנשיא טראמפ יחזיר מידה של שפיות כנגד המהלכים של ממשלת ישראל והמשטר הקיצוני (אם כי הלא לגמרי בלתי־רציונלי) של איראן. אירועי היומיים האחרונים מאששים גם שתי עובדות חשובות: ראשית, בניגוד לראש ממשלת ישראל, הנשיא טראמפ איננו מעוניין במלחמה מחודשת עם איראן אלא בפתרון מדיני־דיפלומטי לסכסוך עם איראן, אשר מהותית לא יהיה שונה כל כך מהסכם הגרעין שממשל אובמה חתם עליו ב–2015 וארה"ב פרשה ממנו ב–2018, בעצתו הגרועה של בנימין נתניהו. שנית, האפשרות של חזרה למלחמה מלאה עם איראן, לצד המשך מלחמה ללא תכלית מול חיזבאללה, לצד האפשרות של חידוש הלחימה מול חמאס בעזה, מוכיחים בעליל את הכישלון המוחלט של נתניהו כמדינאי, נטול כל חזון, אסטרטגיה או היגיון מעבר להישרדות הפוליטית שלו. זאת דוגמה למימוש התיאוריה של linkage (זיקה) בין מצב פוליטי פנימי עגום לסכסוך חיצוני, שעליו כתב מקיאוולי כבר ב–1532.

המלכוד של ישראל - והכישלון המתסכל בזירה הלבנונית | מיכאל הררי maariv.co.il/news/opinions/a…

האם ישראל למדה את לקחי המלחמה מול איראן? במאמר חדש קוראים ד"ר יואל גוז'נסקי וד"ר אהוד ערן, חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, לבחון לעומק את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למלחמה מול איראן - ואת הפער בין היעדים שהוצגו לציבור לבין התוצאות בפועל. לדבריהם, ישראל יצאה למערכה עם הבטחות לנטרול תוכנית הגרעין, פגיעה משמעותית במערך הטילים ואף ערעור יציבות המשטר בטהראן. אלא שכיום, כשהעימות מול איראן שוב נמצא בכותרות, חשוב לשאול מה באמת הושג? 📖 קראו את המאמר המלא: mako.co.il/news-columns/2026… @EhudEiran

Can Saudi Arabia launch a new peace initiative for the Middle East? In a new article, Prof. Elie Podeh, board member of Mitvim and a leading expert on Arab politics, and Dr. Elad Giladi argue that the regional upheavals of recent years may create the conditions for a renewed Saudi diplomatic initiative. While the Arab Peace Initiative remains on the table, the region has changed dramatically. The war in Gaza, tensions with Iran, shifting regional alliances, and the evolving role of the United States have reshaped the strategic landscape. According to the authors, any future Saudi initiative is unlikely to follow the logic of the Abraham Accords. Instead, it may offer a gradual, conditional pathway that links normalization with Israel to tangible progress on the Palestinian issue and broader regional security arrangements. Could the current regional crisis become the catalyst for a new diplomatic framework? Read the full article: jpost.com/opinion/article-89…

האם הסנקציות האירופיות נגד מתנחלים קיצוניים הן צעד סמלי - או כלי בעל השפעה ממשית? בנייר מדיניות חדש של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית ישראל-אירופה במיתווים, נבחן משטר הסנקציות הגלובלי לזכויות אדם של האיחוד האירופי - המכונה לעיתים "חוק מגניצקי האירופי" – והאופן שבו הוא מיושם בשנים האחרונות כלפי מתנחלים וארגונים ישראליים בגדה המערבית. המאמר מסביר כיצד פועל מנגנון הסנקציות, מדוע בחר האיחוד האירופי להשתמש בו בהקשר הישראלי, ומה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות, המשפטיות והדיפלומטיות של הרחבת השימוש בו בעתיד. לקריאת המאמר המלא: bit.ly/4xgvfeb @MayaSionT

🌍 מה קורה למעמדה הבינלאומי של ישראל - ולאן הולכת מדיניות החוץ שלה? הדו"ח הדיפלומטי החדש של מכון מיתווים מסכם את ההתפתחויות המרכזיות במדיניות החוץ הישראלית במהלך חודש מאי 2026: המלחמה בעזה, המשא ומתן בלבנון, היחסים עם ארה"ב, אירופה ומדינות האזור, והאתגרים הגוברים בזירה הבינלאומית. 📖 מוזמנים לקרוא את הדו"ח המלא, בעריכת ד"ר רועי קיבריק ואדם פנקין, ולקבל תמונת מצב עדכנית על מקומה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית: bit.ly/3S3CHsJ @SergioKkibrik

צריך לדעת להשתמש נכון בקלף השחוק של נתניהו maariv.co.il/news/opinions/a…

ישראל כובשת את הבופור ומפסידה את העולם הערבי. כבר היינו בסרט הזה פעם ב 1982, אז השלום עם מצרים נכנס להקפאה ארוכה בעקבות הפלישה ללבנון, אך כאן מטעויות לא לומדים. כתבתי במאמרי ב N12 mako.co.il/news-columns/2026…

The war with Iran has rattled the entire Gulf. But only in Bahrain could it be a perfect storm. My new piece (with @Mitvim) jpost.com/opinion/article-89…

איך מממנים את שיקום עזה - ומי יקבע כיצד ייראה העתיד שלה? במסמך תובנות חדש של ד״ר חאפז גאנם, לשעבר סגן נשיא הבנק העולמי, וליאל מגן, עמית מדיניות בכיר במיתווים, נטען כי שאלת המימון היא הרבה יותר מסוגיה כלכלית. הדרך שבה יגויסו, ינוהלו ויוקצו כספי השיקום תקבע לא רק אילו תשתיות ייבנו מחדש, אלא גם מי יחזיק בכוח, אילו מוסדות יתחזקו, והאם עזה תצא ממעגל התלות וההרס המתמשך. 📖 קראו את המסמך המלא: bit.ly/4efooKi @LielMaghen @HafezGhanem_Dev

האם הסנקציות החדשות של ארה״ב מסמנות שינוי בגישה כלפי חיזבאללה - ואולי גם כלפי המערכת הפוליטית בלבנון? בריאיון ל-כאן 11, איתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במיתווים, מנתח את משמעות הסנקציות האמריקאיות החדשות נגד בכירים בחיזבאללה, בתנועת אמל ובמנגנוני הביטחון הלבנוניים. @EitanIshai

As Israel moves closer to possible elections amid coalition turmoil, critical questions remain unanswered: What comes next for Gaza? What is Israel’s long-term strategy toward the Palestinians? And can the country move beyond managing conflict toward shaping a political future? In a new episode of MED Insights, Dr. Gil Murciano, CEO of Mitvim - The Israeli Institute for Regional Foreign Policies, joins Dahlia Scheindlin and Sara Isabella Leykin for a discussion on Israel’s political crossroads, regional challenges, and the future of Israeli-Palestinian relations. youtube.com/watch?v=31yjY3GD… @MurcianoGil @dahliasc