בעקבות כמה תגובות שקיבלתי לפוסט על המחסור במיגוניות בכבישים, שלחתי את קלוד קוד למצוא כמה מיגוניות צריך להציב כדי שכל נהג בכביש בינעירוני יוכל להגיע לאחת תוך 5 דקות נסיעה? תחת מספר הנחות, התשובה היא ש-336 יחידות אמורות להספיק, בתקציב של 33 מיליון. מוזמנים לניתוח המלא >>

מסכים לגמרי עם דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

לחלק מהאנשים כאן, ההשבתה של המודל Fable של Anthropic היום בבוקר היא שוק. ולחלק אחר אין מושג מה זה. אני חושב שיש כאן משהו ששווה לחשוב עליו: כמה מהפיד בתוך הבועה הזו? בואו נעשה סקר קצר. מוזמנים לפרט יותר בתגובות, בטח אם אתם חושבים שאתם שייכים לקבוצה שלא מפורטת כאן.

נשארתי בארץ דרך הפיכה משטרית, השביעי באוקטובר, מלחמת שלוש השנים, וחרם בינלאומי, אבל אם Fable זמין רק בארצות הברית, אז יכול להיות שזאת הסיבה לעזוב

אף אחד לא צוהל. אנחנו פשוט רוצים לוודא שהכישלון הזה נרשם על שם נתניהו. כי נתניהו בנה את הרעיון שכל דבר טוב הוא בגלל נתניהו וכל כישלון (בעיקר השביעי באוקטובר) הוא באחריות מישהו אחר.

למה לא כולנו קנינו דירה בבת גלים?

פרשנות שלי בצבעי מים.

התקופה בה האספסת צובעת את השדות בסגול

החרדים חוסמים כרגע את הבן החייל שלי שיצא שבת סוף סוף. הרבנים של הציונות הדתית יורקים על הבת הלוחמת שלי (כן, זאת התחושה. חבורת כפויי טובה סרבנים). כיף להיות פה חילונים משרתים

אחרי הבחירות נטפל בכל הזרועות.

חשבתם אולי להוריד מישהו מהמטוס כדי שיתפוס חניה?

כשיהורז אחי ז״ל, היה אמור להתגייס, הוא התעקש להגיע לשריון. "הפעילות הצבאית העיקרית היא מלחמה, ובמלחמה החיל המרכזי הוא השריון״, אמר וכך עשה. הוא התגייס לשריון, עלה עד לדרגת רב-סרן, שימש מפקד פלוגה ונהרג ב-1991, בן 25 היה במותו. במלחמת חרבות ברזל הוכיח עד כמה שהוא צדק מזה 35 שנה מוענק לזכרו פרס מחלקה מצטיינת בצמ"פ (טירונות מקצועות השריון). בשנת הפיילוט של שילוב נשים בשריון, המחלקה שזכתה בפרס על שמו הייתה מחלקת הנשים. למה? כי הן פשוט היו הכי טובות. שוות בין שווים. ב-7 באוקטובר, בגבול מצרים, בפתחת ניצנה, התעוררו הטנקיסתיות של פלוגת "פרא" בגדוד קרקל, עלו על הטנקים ודהרו עשרות ק״מ ״על הזחלים״ כדי לנהל 17 שעות רצופות של קרב שריון במאות מחבלים ובכך מנעו טבח בישוב חולית ובישובים נוספים. סרן קרני גז, מפקדת הפלוגה, סגן משנה מיכל, מפקדת מחלקה, סמלת אופיר, מפקדת טנק, רב"ט תמר, התותחנית, רב"ט רותם, הטוענית, והגר, הילה, טל שרה, הן לוחמות השריון הראשונות בישראל, וכנראה בעולם, שנכנסו לקרב פעיל ופעלו בו בהצלחה יתרה. לא יודעת אם אלו אותן החיילות אבל ללא ספק זו אותה אהבה לטנקים, אותה הבנה שהשריון הוא הלב של הלחימה, אותו קור רוח תחת אש - החיילות שזכו בפרס על והחילות שיצאו לקרב ב-7 באוקטובר. ואני רוצה לומר בקול רם ובלי התנצלויות: הלוחמות האלה חשובות לעם ישראל ולבטחון אזרחי ישראל הרבה יותר מכל רב וזרם קיצוני שמשום מה מפחד מנשים ורואה בהן את הבעייה הגדולה ביותר לקיומו של עם ישראל. לצה״ל אסור בשום פנים ואופן להתפשר על הסד״כ המיטבי שלו לוותר על הלוחמות בשריון. עברנו את זה בקורס טייס לפני 40 שנה, נעבור את זה גם בשריון.

מחפשות ומחפשים עבודה? @NirKosover המתוק בנה מאגר היסטרי וחינמי למשרות פתוחות בהייטק בארץ. עם התאמות לשוק המקומי jobs.scalefox.ai/ יש לכם עבודה? תרטווטו לקארמה אין לכם עבודה? כנסו ותרטווטו בהצלחה לכולן

זה פוסט לא יאומן. הוא מציג את החרם המאורגן והפוליטי של ראשי ישיבות ההסדר על חיל התותחנים, אחד מהחילות הכי חשובים לביטחון מדינת ישראל, כאילו זה סוג של תופעה טבעית שקרתה (״והתוצאה היא שכיום לתותחנים יש מחסור בחיילי מילואים״). איך התוצאה הזו קרתה? מה בדיוק היה שם?

רק לשתף במשהו: התפרסמה כתבה על אלון קמינר, שנפצע אנושות בתחילת המלחמה והיה בשיקום ארוך, ויחד עם הכל, סיים בהצטיינות את התואר הראשון שלנו בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב. ynet.co.il/activism/article/…