#תשובות_לשאלות והפעם...
על תפקידו של KRAS בסרטן ריאות
אז באו נצא לדרך! 🧵
חלבון K-Ras פועל כ״מתג מולקולרי״
בינארי במסלול RAS/MAPK: קושר GTP (פעיל) ↔ GDP (כבוי) תחת בקרה של GEFs (SOS1) ו-GAPs.
מוטציות סומטיות בעיקר קודונים 12/13/61
משתקות את ה-GAP-binding, גורמות לאקטיבציה קבועה (constitutive signaling) של RAF→MEK→ERK ו-PI3K/AKT, ומקדמות פרוליפרציה, הישרדות, נדידה וגרורות.
כשהמוטציות הנפוצות הן: G12C, G12D, G12V אשר משנות חומצת אמינו באתר הקטליטי, חוסמות סטרית את GAPs ומשאירות את KRAS נעול ב-GTP-bound state.
כתוצאה מכך נוצר איתות בלתי פוסק אשר גורם עמידות לאפופטוזיס, שינויים בציטוסקלטון, הגברת invasion/metastasis.
ב-NSCLC (אדנוקרצינומה) שכיחות KRAS ~15-30%,
כאשר G12C (הנפוצה ביותר) מהווה 30-40% מהן (~13% מכלל NSCLC adenocarcinoma) וקשורה ישירות לעישון (signature G>T transversion).
בהשוואה לגידולים אחרים:
• PDAC: ~90% KRAS (G12D/V/R)
• CRC: 30-45% (G12D/V, G13D)
• NSCLC adenocarcinoma: 15-30% (G12C דומיננטית)
G12C נדירה בחולים שלא עישנו
השכיחות בישראל ומוערכת בכ-13% מחולי NSCLC קיימות מוטציה מסוג G12C
״החלבון הבלתי ניתן לטיפול״ Undruggable
עד שנת 2019 מוטציה ב KRAS נחשבה בלתי ניתנת לטיפול בגלל:
1. זיקה פיקומולרית ל-GTP (ריכוז מילימולרי בציטופלזמה).
2. מבנה ״כדור גולף״ חלק ללא כיסי קישור עמוקים.
ניסיונות בעבר עקיפים (FTI, MEK/ERK inhibitors, synthetic lethality) נכשלו ברובם עקב רעילות ו/או עמידות.
פריצת הדרך הראשונה הגיעה עם מעכבי G12C בהם
גילוי ציסטאין ייחודית ב-G12C המאפשרת עיכוב אלוסטרי קוולנטי בלתי הפיך במצב GDP-bound.
אשר ״נועלים״ את KRAS במצב כבוי, מונעים שחלוף ל-GTP.
שתי תרופות קבלו את אישור הFDA בשנים האחרונות:
• Sotorasib (AMG510 / Lumakras)
• Adagrasib (MRTX849 / Krazati)
נתונים ממחקרים קליניים: CodeBreak 100 & KRYSTAL-1
Sotorasib: ORR 37.1%, DCR 80.6%, mPFS 6.8 , mOS 12.5
Adagrasib: ORR 42.9%, mPFS 6.5 , עם יתרון בטיפול בגרורות מוחיות BBB (iORR 33.3% ).
בהמשך מחקר
CodeBreak 200: PFS 5.6 vs 4.5 ח’ לעומת docetaxel (HR 0.66).
לציין שמעכבי KRAS G12C שומרים על יעילות גם ב-STK11-mut וב-PD-L1 נמוך, אך פרוגנוזה שלילית ועמידות חלקית עם KEAP1 co-mut
אך כאן אנו נתקלים באתגר העמידות נרכשת אשר מופיעה במהירות בערך כ mPFS ~6 לאחר התחלת הטיפול בעיקר במנגנונים הבאים:
1. On-target (secondary mutations ב-KRAS: Y96D, allele switching ל-G12D/V).
2. Off-target bypass (EGFR/MET amp, RAF/MEK/PI3K hyperactivation).
3. Histologic transformation (ADC → SCC/SCLC).
4. TME alterations.
עד 41% – עמידות רב-מנגנונית ב-subclones שונים.
וכאן אנו מגיעים לתקווה החדשה לדור הבא של מעכבי ה KRAS
RAS(ON) inhibitors (multi-selective, GTP-bound):
Daraxonrasib
תרופה שעשתה לא מעט ״רעש״ לאחרונה שבקשר של סרטן הלבלב אבל כעת נבחנת גם בגידולים נוספים (סרטן קולון, ריאות ועוד..) בנוסף נבדקות קוביציות טיפוליות חדשות שנמצאות בשלבי מחקר ראשונים
לסיכום: KRAS כבר אינו ״undruggable״ כפי שהיה בעבר
וגם כאן סביר להניח שעוד שנה/שנתיים יהיו לנוהרבה יותר מה להציע למטופלים/ות
#אונקולוגיה #סרטן_ריאות
#KRAS #NSCLC #TargetedTherapy
יודע להסביר קצת איך זה מתנהג בסרטני Kras ריאות?