החולשה שמקרינה מדינת ישראל בתחומי הביטחון וביטחון הפנים מזכירה לי ילד שמשחק שחמט. הוא מספר לעצמו שאובדן הרץ, הצריח והפרש זו הקרבה ("גמביט") כי יש לו מהלך על מה שחשוב באמת. רק שמהר מאוד מסתבר שלא עסקינן בבובי פישר ולא במיכאיל טל אלא בילד רגיל שנשאר בלי כלים. יקיץ הרי הקץ על האשליה שסעודיה, המב"מ ואיראן, חשובים ככל שיהיו - הם הצדקה להפקרות שמתחוללת כאן. וקצה של אשליה זה תמיד אירוע מכוער.

סופר פרובוקטיבי (ונפלא!) כמו מישל וולבק לא היה יורד בגרון של האליטה התרבותית המקומית שלנו כאן בארץ. וכשאני אומר פרובוקטיבי אני לא מתכוון לסצנות המין (שאין בזה שום דבר פרובוקטיבי באמת) אלא לאופן שבו הוא מבקר את הערכים המקודשים ביותר בסביבה שבה הוא חי, כמו יחס למהגרים מוסלמים או אפילו בניית הדמויות הנשיות אצלו. בישראל הברנז'ה לא מאפשר פרובוקציה אמיתית. בישראל ה"פרובוקציה" היא תחרות מי סוקל יותר חזק את מי שמוגדר כראוי לסקילה. אבל מי ששואל שאלות, לועג או עוקץ את עצם מעמד הסקילה - מוקע. למעשה עולם התרבות הישראלי זוהי זירה אולטרה-אורתודוקסית, שמרנית, פוריטנית, אחו"סלית שמגדיר את עצמה מתוך סלידה. זוהי החרדיות האשכנזית החילונית. והאומנות של האליטה הזו תמיד מגויסת אידאולוגית. האומנות בישראל היא כמו סרטי DVD שהחרדים מוכרים ליד הקופות של הסופר. יצירות שאין בהן ולו שמץ אומנות כי הן כל כולן דידקטיקה ופרופגנה של אורתודוקסיה דוגמטית. אבל מה באמת מעניין? שעיתון הארץ יכול להעריץ את מישל וולבק. כי הוא זר. וסופר אופנתי זר, אם הוא צרפתי, אז הוא מיד שייך לספירה של הטובים (ובמקרה הוא באמת מדהים). כי אין מהות, אין תוכן, הכל איתותים. וזה קשור בקשר עמוק מאוד לרקע הסוציאליסטי, הכפרי והמזרח אירופאי של האליטה התרבותית שצמחה כאן. למעשה במובנים אירופאיים קלאסיים אין בישראל תרבות גבוהה כלל.

1. אהוד ברק קורא לגרש את נתניהו במקלות ובאבנים. 2. נמרוד שפר מציג את הנהגת המתנחלים כמחבלים באינפוגרפיקה בסגנון הפרסומים של דובר צה"ל על חיסול מחבלים. 3. בוגי יעלון משווה את סמוטריץ' לנאצים. 4. עמי דרור קורא לרכז מאמץ במלחמה באויב: נתניהו. כל זה רק מהימים האחרונים. יש בחוץ לא מעט פתאים ותמימים שאכלו את השקר לפיו "נתניהו מפלג ומשסה", וכאילו יש סימטריה בהתבטאויות הקיצוניות משני הצדדים. אז זהו שאין. ההסתה, הבריונות והאלימות בשמאל עולים באלפי אחוזים על אלו שמגיעים מהימין. ואם בימין זה מגיע מהשוליים, הרי שבשמאל מדובר בבכירי ובראשי המחנה שמתחרים אחד בשני בשפת ביבים, בהסתה ובהכנת הציבור שלהם לנקיטת צעדים קיצוניים ואף אלימים כנגד הימין. הדבר הזה מתאפשר ומנורמל בין היתר, ואולי אפילו בעיקר, בגלל הסטנדרט הכפול שמגלים אנשי ציבור, רבנים ומעצבי דעה מהמרכז ומהמרכז-ימין. אותם אנשי ציבור שיוצאים במסע גינויים ומזדעזעים מכל התבטאות רבע קיצונית של איש ימין, אבל משום מה לא פוצים פה מול גילויי ההסתה המבחילים שמגיעים מבכירי השמאל כמעט מדי יום. הסטנדרט הכפול שלכם במרכז ובמרכז-ימין מנרמל את ההסתה, הבריונות וגסות הרוח של אהוד ברק, יאיר גולן והעמי דרורים למיניהם. הדינמיקה של האירוע פשוטה: המערכת הפוליטית עובדת על תמריצים. הסתה מימין גובה מאנשי ימין וממחנה הימין מחיר פוליטי ולכן אנשי ימין אחראים נזהרים בדבריהם. גם אם הביקורת שאנשי הציבור של הימין מביעים חריפה, הם מקפידים למתוח קו אדום ולא להתקרב למחוזות ההסתה והרמיזות האלימות בדומה להתבטאויות משמאל. מנגד, העובדה שההסתה של השמאל לא מובילה לגינויים ולזעזוע מכיווון המרכז והמרכז-ימין, גורמת לכך שאנשי השמאל ומחנה השמאל לא משלמים שום מחיר פוליטי על ההקצנה וההסתה שלהם. אתם, רבני צהר, נסיכי הליכוד ורקדני המה יפית מהתקשורת הסרוגה, אתם שמתנשאים ומטיפים לימין, אך משום מה לא מעזים להוציא מילה מהפה נגד בריוני ומסיתי השמאל, אתם האחראים המרכזיים לנירמול ההסתה המופרעת ולהקצנה השיטתית של ברק, שפר ועמי דרור. הכתובת האדומה בוהקת על הקיר. הגיע הזמן שתמתחו את הקו האדום לא רק כלפי הימין אלא גם מול השמאל. לפני שיהיה מאוחר.

תזכרו איפה קראתם את הניתוח המשפטי הענייני בזמן אמת 👇👇👇

אם עושים מעט סדר מיד נחשף שהניסיון של הפרקליטות למנוע מפגש בין אוריך לרה"מ כל כולו פוליטי. נטו פוליטי. ואם העניין יגיע לשופט הגון הניסיון הזה גם ייכשל. --- כדי למנוע מפגש בין עד לנאשם הפרקליטות צריכה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לפי ס' 48(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי מעצרים. ככלל בתי המשפט אכן מונעים באופן די אוטומטי מפגש בין עד לנאשם, אבל יש לכך תנאים וחריגים מובהקים. א. הפסיקה קבעה במפורש כי ישנם מצבים שבהם "המפגש הוא מחוייב המציאות" כמו "במקרים שהעד והנאשם עובדים באותו מקום". כלומר בדיוק המקרה של רה"מ ואוריך. פה זה אפילו מובהק יותר כי רה"מ זקוק, לטובת המדינה, בסביבה שהוא נותן בה אמון. ב. התכלית של מניעת המפגש היא הגנה על העד מפני השפעה של הנאשם. כלומר שלא יופעל לחץ פסול או איום על העד. במקרה הזה העד הוא רה"מ, ורה"מ הוא זה שמבקש שלא יאסר המפגש. בנוסף רה"מ, מיותר לציין, לא חושש כלל. אז זה לחלוטין לא רלוונטי. ג. הפסיקה קובעה כי נדרש "להוכיח כי ישנו חשש סביר וממשי שהנאשם עלול, בהתהלכו חופשי, לשבש הליכי המשפט". כל שופט הגון יסיק שבמקרה שלנו זה לא רלוונטי מול רה"מ (שעדותו שולית וזניחה). ד. אם לא די בכל הנ"ל (ובהחלט די) עדותו של רה"מ כלל לא נחוצה מבחינה אובייקטיבית. אז למה רה"מ בכלל צורף כעד? כי יש פה ניסיון נוסף, לאחר שכל הניסיונות הקודמים כשלו, להרחיק את אוריך מלשכת רה"מ. זו פוליטיקה בגלימה. זה הכל. מנסים לשחק מול רה"מ "סוגר שטחים" ולהשאיר אותו מבודד לפני הבחירות. לי ברור שאם העניין יגיע לשופט הגון תהיה פה מפלה מביכה נוספת לפרקליטות. --- ניהלתי בעבר מו"מ מול בכיר בלשכת היועצת. אני זוכר היטב, ולא אשכח, איך הוא דיבר על אוריך בסמול-טוק המקדים. הוא יודע היטב על מה אני מדבר אם הוא קורא את זה. הם איבדו כל יכולת להיות ענייניים והם תופסים את לשכת רה"מ כמעגל שיש להיאבק בו בכל דרך. זכרו את פרשת זיני, נציב שירות המדינה וגופמן. מגיע לכולנו, כחברה חופשית, משהו אחר. זה אפשרי.

המודעה הזאת החודש לפני שנתיים אסור לשכוח תעמולה מפגרת

🚨 Breaking: Netanyahu called Trump and asked him not to respond to Iran downing a US helicopter 🙄

yep

אין לי ברירה אלא לחזור שוב ושוב: נתניהו יצר במו ידיו שעת כושר היסטורית נדירה שבה ישראל עשתה למשך זמן קצוב ככל העולה על רוחה בארכי-אויב עם שטח פי 75 ואוכלוסייה פי 10. יש אנשים שזה פתח להם את התיאבון והם איבדו שליטה ויש אנשים שמסרבים להכיר בהישג מטעמים פוליטיים. אבל חשוב לחשוב ולשנן: מתקני הגרעין הושמדו. הצמרת המדינית, הביטחונית, המודיעינית, הצבאית והמדעית - נערפה כולה. מערכות ההגנה האווירית, מפעלי ייצור קריטיים לתעשייה הצבאית, מתקנים מסווגים רבים - הותקפו וקיבלו מכה קשה. את כל זה נתניהו הוביל כמעט לבדו לאחר שנים של היערכות פוליטית, תודעתית, כלכלית, צבאית ומודיעינית. ישראל יצרה משוואה אזורית שאיש לא דמיין שתהיה אפשרית לפיה יש לנו, בפועל, חופש פעולה מבצעי (אם רק נרצה) בטהרן, ובידול מלא של הזירות עם חופש פעולה מבצעי בפועל בכל הגזרות. אנחנו מחזיקים ב-60% משטח הרצועה, מחזיקים מעבר לליטאני, מחזיקים שטחים נרחבים בגבול הסורי, הצבא הסורי הושמד, הממשלה החות'ית נמחקה וחיזבאללה חלש מאי פעם. כל זה קרה, כאמור, תחת צילה של המעצמה השיעית שהיא פי 75 בשטחה ופי 10 באוכלוסייה ביחס לישראל. עכשיו באים הפובליציסטים מטעם עצמם ומלינים: - למה אין "ניצחון מוחלט" על מעצמה שיעית (פי 75 ופי 10)? טוב בסדר. - למה אין "הסכם מדיני"? כאילו שאסטרטגיה שתלויה ברצון הצד השני (במקרה הזה שיעי פנאטי) רלוונטית בכלל במדינאות. - למה אנחנו בתחושה של סבבים? כאשר לאחר כתישת דרום לבנון הפצצה בלב איראן כל מה שיש לאיראנים לתת זה כמה טילים שמיורטים. אנחנו פשוט לא שמים לב כמה הם מסורסים ללא האיום הגרעיני וללא חיזבאללה. - למה יש רחפנים בצפון? עם כל הכאב והצער על כל נפגע שהוא עולם ומלואו, צריך לזכור שמדובר בצבא אימתני שהיה על הגדר שלנו וכעת כל דרום לבנון נכבש והושמד והוא מסוגל רק לזנב בנו. כן, זה כואב, אבל אנחנו במלחמה. ביחס לאלטרנטיבה של עשרות אלפי הרוגים בישראל, אלפי טילים מדוייקים ופלישה קרקעית של אלפי לוחמים שיעים מנוסים מאוד וכיבוש מלא של צפון הארץ בידי האויב, נדמה לי שמצבנו מצוין. הרחפנים הם איום חדש (וזול) שהולך להציף ולשנות את פני המערכה בכל העולם (וגם ביו"ש). צריך להתאים את הצבא לאיום בטווחים שניתן לעבוד בהם בצפון לפני שזה יגיע לכפר סבא. אכן זו התמודדות, זה מה יש. בשורה התחתונה תוכנית קאסם סולימאני להשמדת מדינת ישראל כמעט וצלחה. לא מספיק מבינים את זה, אבל זו האמת. העם היושב בציון ניצל, וניצח ניצחון גדול. זה לא אומר שצריך לשגות באשליות לגבי יכולותיה של ישראל תחת האילוצים הנתונים בנקודת הזמן הזו. אגב בהחלט ייתכן בעיני שנבחרי ציבורי מסוימים עשו טעויות בבניית הציפיות ביחס למלחמה. אבל מדינאות ברמה הגבוהה לא צריכה, כמובן, להתרגש מהדבר הזה והיא צריכה להתמקד במה שנכון לעשות. --- היות שבעיני התקשורת והשמאל, הבחירות חשובות יותר מאמירת האמת חשוב לחזור ולומר את האמת שוב ושוב כדי שלא תישכח. המלחמה הזו תיחקק כמלחמה השלישית לאחר תש"ח וששת הימים, כלומר כמלחמה שביססה את המפעל הציוני בארץ ישראל קדימה במבט היסטורי. ולסיום, אמת נוספת שמשום מה רבים יודעים אבל חוששים לומר בבירור: למיטב שיפוטי איש מלבד נתניהו לא היה מסוגל להוציא את המדינה מהקבר שבו היינו ב-7.10. נקודה. בעיני עצם העובדה שאנשים כמו אייזנקוט או בנט מתבוננים במראה וסבורים שהם מתאימים, כשירים ומסוגלים לשבת בכסא רה"מ היא היא ההוכחה שאין להם ולו את היכולת לדעת את עצמם.

כלומר אם ישראל יצרה במו ידיה שעת חסד היסטורית שבה היא עשתה כרצונה במדינה שיש לה שטח פי 75 ואוכלוסיה פי 10, פירקה את מתקני הגרעין ומחקה את ההנהגה, הצמרת הצבאית והמדעית שלה זה כלום ושום דבר אם אבי דבוש לא הוזמן למדשאה יחד עם יוסי ביילין וביל קלינטון לחתימת הסכם. הימין המתנדנד עלול לתת לחובבנים המופקרים והמסוכנים הללו את ההגה.

הדיוקן העצמי של דירר (1499)

לא הפקנו דבר? מה? השמדת מתקני הגרעין זה שום דבר? מחיקת כל הצמרת הצבאית זה שום דבר? מחיקת כל הצמרת הפוליטית זה שום דבר? מחיקת כל הצמרת המדעית בתחום הגרעין זה שום דבר? מחיקת מערכות ההגנה האווירית זה שום דבר? מחיקת מפעלי הייצור הצבאי זה שום דבר? תצוגת תכלית של עליונות אווירית וחופש מבצעי ללא כל מגבלה אם רק נרצה זה שום דבר? וכל זה קרה עם מספר זעום של נפגעים ישראלים. רק לפני כמה שנים איש לא דמיין שבכלל נוכל לתקוף שם ואייזנקוט רצה להשלים עם איראן גרעינית - ועכשיו המתאוננים מלינים על "סבבים". אני תופס את הראש ולא מבין את העיוורון הזה.

פוקוס. האינטרס העליון של ישראל בנקודת הזמן הזו הוא שימור חופש הפעולה המבצעי בצפון וסיכול הניסיון האיראני לאחד זירות. כל היתר רעש רקע של יללות חטא המרגלים.

אל תשכחו: למרגלים במדבר היו 10 מתוך 12 מיקרופונים.

אחרי 8 שנות בלימה מול אובמה, רה"מ נתניהו מראה שהוא האדם היחיד בזירה שיודע לנווט גם מול ממשל ידידותי. מדובר באתגר לא פחות גדול.

תנתקו את צה"ל מפוליטיקה ואג'נדות. שימו במרכז את מטרת הצבא - הבסת האויב. כל השאר יסתדר.

טסלה 3 פרימיום עם הנעה כפולה עולה 36,000 דולר בקנדה 👇 קיה פיקנטו עולה 40,000 דולר בישראל. העם היושב בציון הוא העם הפראייר ביותר בעולם.

מזעזע

השיטה כוח 100. צפו!!! חולה על פילם נואר.