T-cell activation by IMiDs has always been pre-clinical nonsense.

|🚨 #BREAKING | My DEAR readers and $ABVX investors. Please remember that $LLY is conducting several clinical trials evaluating the efficacy of mirikizumab (Omvoh) tirzepatide (Zepbound) in the treatment of obese people with moderately/severely active CD and ulcerative colitis. 1️⃣ COMMIT-CD trial; Phase 3b; NCT06937099 2️⃣ COMMIT-UC trial; Phase 3b; NCT06937086 As a reminder, adding tirzepatide to a drug used to treat IMIDs increases its efficacy. For example, I'll take the TOGETHER-PsA study, which evaluated the combination of Zepbound and Taltz (IL-17A inhibitor). ✅Taltz Zepbound delivered a 64% relative increase over Taltz monotherapy in the proportion of patients who achieved ACR50 (33.5% of patients vs. 20.4%, respectively, p<.05). ✅Numerical improvements noted in ACR70 response in Taltz Zepbound compared to Taltzalone (15.7% vs 8.4%, treatment difference 7.3%). But I think you already knew that obefazimod has "no competitors". And even its 25 mg version is the most effective on the market. Or not? What do you think?

#eha26 Given how much talk has been given to the idea that IMiDs and CELMoDs increase Tcell activation I'm surprised pom had basically no effect here. Maybe cemsidomide/ mezigdomide drive t cell activation more than previous gen IMiDs or maybe we hit the top of the efficacy curve just from using Tal dara at these dose levels but pom really didn't add much here

👁️👶 Children with #uveitis may be at increased risk for immune-mediated #inflammatorydisease. #IMIDs Read more: vist.ly/57mxe

Sabía yo que esta editorial 📝 iba a ser espectacular 🙌🏻 Una reflexión de la evolución de la clasificación de las IMIDs propuesta en 2006 por McGonagle ¡No os lo perdáis! Acceso completo a ambos textos 🔹 pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1694… 🔹nature.com/articles/s41584-0…

𝗣𝗮𝘁𝗵𝗼𝗽𝗵𝘆𝘀𝗶𝗼𝗹𝗼𝗴𝘆 𝗼𝗳 𝗽𝗲𝗿𝗶𝗰𝗮𝗿𝗱𝗶𝘁𝗶𝗲 𝗶𝗻 𝗶𝗺𝗺𝘂𝗻𝗲-𝗺𝗲𝗱𝗶𝗮𝘁𝗲𝗱 𝗶𝗻𝗳𝗹𝗮𝗺𝗺𝗮𝘁𝗼𝗿𝘆 𝗱𝗶𝘀𝗲𝗮𝘀𝗲𝘀 (𝗜𝗠𝗜𝗗𝘀) In idiopathic recurrent #pericarditis, pericardial injury triggers release of DAMPs/PAMPs, activating the NLRP3 inflammasome and IL-1β production. This #autoinflammatory mechanism is supported by the efficacy of colchicine and IL-1 inhibitors (anakinra, rilonacept, goflikicept), as well as genetic variants in IL-1-related pathways. While primarily autoinflammatory, recurrent forms also involve dysregulated adaptive immunity; early IL-1 blockade may prevent this transition (a potential "window of opportunity"). In IMIDs (e.g., SLE), pericarditis is mainly driven by the underlying immune dysregulation, with evidence of immune complex deposition, complement activation, immunoglobulin deposits in pericardial vessels, and mononuclear cell infiltration. An overlap between #autoimmune and autoinflammatory mechanisms is plausible but requires further confirmation. *From: Bonaventura A, Garshick M, Malandrino D, Tangianu F, Youngstein T, Abbate A, Weber BN. Evaluation and treatment of pericardial disease in immune-mediated inflammatory diseases. Rheumatology (Oxford). Published online June 1, 2026. 🔗doi.org/10.1093/rheumatology…

In clinic, it’s never just one question. · IBD psoriasis: treat through or switch? · HS possible IBD: what won’t make things worse? · Multiple IMIDs: one mechanism isn’t enough… what now? Complex cases. Real decisions. June 20 | Markham, ON 🔗 buff.ly/yGwbSxI #IBD #IMID #MedEdGLIDE

⚠️副作用情報：血栓症・血栓塞栓症・塞栓症・梗塞 血管内に形成された血栓、または血流に乗って移動した塞栓により血管が閉塞し、臓器虚血や梗塞を来す病態。閉塞部位により、脳梗塞、心筋梗塞、肺塞栓症、深部静脈血栓症、網膜血管閉塞症などとして発症する。突然発症することがある一方、深部静脈血栓症では片側下肢の腫脹・疼痛・熱感などが先行することがある。 💊起因薬・関連薬剤 ・サリドマイド ・レナリドミド、ポマリドミドなどの免疫調節薬 ・ベバシズマブなどの血管新生阻害薬 ・JAK阻害薬 ・副腎皮質ステロイド薬 ・卵胞・黄体ホルモン配合剤、経口避妊薬、ホルモン補充療法薬 ・SERM：ラロキシフェン、バゼドキシフェンなど ・L-アスパラギナーゼ ・ATRA：抗線溶薬との併用時など ・乾燥人血液凝固因子抗体迂回活性複合体 ・遺伝子組換え活性型第VII因子製剤 ・抗線溶薬：トラネキサム酸など ・エリスロポエチン製剤などの造血刺激薬 ・免疫グロブリン製剤 ・C1インアクチベーター製剤 ・ワルファリン：先天性プロテインC欠損症などで皮膚壊死・血栓症に注意 ・抗悪性腫瘍薬、分子標的薬 ※悪性腫瘍、手術後、長期臥床、脱水、感染、妊娠・産褥、喫煙、肥満、高齢、血栓症既往、先天性/後天性血栓性素因の合併でリスク上昇。 ⏱時期 ・投与開始直後〜数日以内に発症することがある ・数週間〜数か月後に発症することがある ・ホルモン製剤などでは長期投与中に発症することがある ・抗線溶薬、凝固因子製剤では投与後早期の血栓症に注意 ・IMiDsや抗悪性腫瘍薬では、がん自体の血栓リスクやステロイド併用も考慮 ・発症時期だけで薬剤性を否定しない 🩺初期症状 ・脳梗塞/TIA：片側の麻痺・脱力、しびれ、構音障害、失語、顔面麻痺、視野障害、複視、めまい、突然の強い頭痛 ・心筋梗塞/急性冠症候群：胸痛、胸部圧迫感、冷汗、悪心、背部痛、左肩・顎への放散痛、不整脈、心不全症状、ショック ・深部静脈血栓症：片側下肢の腫脹、疼痛、圧痛、発赤、熱感、左右差。まれに上肢腫脹 ・肺塞栓症：突然の息切れ、呼吸困難、胸痛、頻呼吸、頻脈、血痰・喀血、失神、ショック、SpO₂低下 ・網膜血管閉塞症：突然の視力低下、視野欠損、霧視 ・末梢動脈血栓症：四肢の疼痛、蒼白、冷感、しびれ、脈拍低下 ・腸管虚血：強い腹痛、血便、乳酸上昇 ・無症状または軽微な症状で発見されることもある 💡初期対応 ・血栓症を疑う症状があれば、救急疾患としてバイタル、SpO₂、意識状態、神経所見、循環動態を評価 ・被疑薬、開始時期、投与量、併用薬、がん、手術、臥床、脱水、感染、妊娠・産褥、血栓症既往を確認 ・薬剤性が疑われる場合は、被疑薬の中止・休薬を検討。ただし原疾患治療上必要な薬剤では、専門科とリスクベネフィットを判断 ・血栓部位に応じて専門科へ緊急連携：脳卒中科/脳神経内科/脳神経外科、循環器内科、呼吸器内科、血管外科、血液内科、救急科など ・脳梗塞疑い：発症時刻を確認し、頭部CT/MRI、血管評価を迅速に実施。血栓溶解療法・血管内治療の適応を専門科で判断 ・心筋梗塞疑い：12誘導心電図、トロポニン、心エコー、冠動脈評価を行い、再灌流療法を検討 ・DVT疑い：D-dimer、下肢静脈エコー、必要に応じて造影CT ・肺塞栓疑い：D-dimer、心電図、心エコー、造影CT、血液ガスを検討。ショック例では緊急対応 ・検査：CBC、血小板、PT-INR、APTT、フィブリノゲン、FDP/D-dimer、腎機能、肝機能、電解質、CRPを確認 ・治療は部位・重症度に応じて、抗凝固療法、抗血小板療法、血栓溶解療法、カテーテル治療、外科的治療を専門医管理下で実施 ・抗線溶薬や凝固因子製剤使用中の血栓症では、出血リスクと血栓リスクを血液内科・原疾患担当科で評価 ・再投与は原則慎重に判断し、代替薬、血栓予防、再発リスク評価を行う 参考：重篤副作用疾患別対応マニュアル　血栓症（血栓塞栓症、塞栓症、梗塞）（厚生労働省）

𝗫𝗼𝗿𝗻𝗮𝗱𝗮 𝗠𝘂𝗹𝘁𝗶𝗱𝗶𝘀𝗰𝗶𝗽𝗹𝗶𝗻𝗮𝗿 𝗲𝗻 𝗘𝗻𝗳𝗲𝗿𝗺𝗶𝗱𝗮𝗱𝗲𝘀 𝗜𝗻𝗺𝘂𝗻𝗼𝗺𝗲𝗱𝗶𝗮𝗱𝗮𝘀. 𝗘𝗾𝘂𝗶𝗽𝗼𝘀 𝗜𝗠𝗜𝗗𝘀 Esta tarde asistín no Hospital Clínico de Santiago de Compostela a unha reunión moi ben estruturada, con 3 mesas centradas en ➡️

No, you're just a damaged, bitter soul. Here's some background for you. Hematopoietic stem cells (HSCs) used in myeloma transplants are adult stem cells (or sometimes umbilical cord blood-derived). These are blood-forming cells capable of regenerating the bone marrow and blood system. They come from the patient's own body (autologous) — typically mobilized from bone marrow into peripheral blood via drugs like G-CSF, then collected by apheresis. Embryonic/fetal stem cells (pluripotent cells from early embryos or fetal tissue) are a completely different category. They have broad differentiation potential and are primarily used in research for regenerative medicine, not routine hematopoietic transplants. They raise distinct ethical and technical issues and have not been part of standard myeloma treatment protocols. Hematopoietic transplants (often still colloquially called "bone marrow transplants") predate widespread embryonic stem cell research by decades. Historical Development Early work (1950s–1970s) focused on bone marrow transplantation for blood cancers, building on radiation and chemotherapy research post-WWII. Pioneers like E. Donnall Thomas advanced allogeneic (donor) bone marrow transplants. For myeloma specifically, autologous bone marrow support after high-dose chemotherapy (e.g., melphalan) emerged in the 1980s. Researchers like T.J. McElwain explored this to rescue patients from marrow toxicity. In the 1990s, the field shifted to peripheral blood stem cells (PBSCs) collected from blood rather than direct marrow harvest. This was safer, less invasive, and allowed faster recovery. Landmark trials (e.g., French IFM 1996) established high-dose therapy ASCT as superior to conventional chemo for eligible patients. Modern refinements (mobilization agents like plerixafor, better supportive care, integration with novel drugs like proteasome inhibitors and IMiDs) all build on this autologous HSC foundation. Bone marrow harvest is now rare for myeloma; peripheral blood is standard. No major historical reviews or timelines of myeloma ASCT reference fetal or embryonic stem cells as a foundational element. Umbilical cord blood (a source of HSCs, not embryonic) is occasionally used in allogeneic settings but is not central to myeloma treatment. Why the Confusion Might Arise The broad term "stem cell" is often used loosely in public discourse, leading to conflation of adult HSCs (used therapeutically for decades in transplants) with embryonic stem cells (more controversial, later research focus). Critics of certain research areas sometimes generalize this way, but medically and historically, they are separate lineages. In short, your claim lacks evidence. Myeloma stem cell transplants evolved from traditional bone marrow transplant methods to improve safety and efficacy for blood cancers.

#OP0225 at #EULAR2026: In this nationwide French cohort, patients with IMIDs had nearly 2x risk of HPV-related cancers or severe dysplasia versus matched controls. Risk was particularly increased in SLE, reinforcing the importance of HPV vaccination and screening. @RheumNow

📢 As part of the #DocTISProject series, we feature Myrsini Gianatsi, Medical Statistician at @cardiffuni. 🔬 Her work helps evaluate new treatment strategies for #IMIDs through innovative #ClinicalTrial design. 👉 doctis.eu/myrsini-gianatsi-r… #MedicalStatistics #IMIDResearch

🏥 El Servei de Farmàcia de l’#hbellvitge acaba el mes de maig amb dos premis que reconeixen el seu treball i capacitat innovadora de primer nivell. D’una banda, els serveis de Farmàcia, Aparell Digestiu i el Laboratori Clínic han obtingut el primer premi FarmaImpulso en la categoria de “Resultats d’experiències clíniques de vida real', per un projecte sobre la dosificació de precisió de l’infliximab en la malaltia inflamatòria intestinal. D’altra, el Servei de Farmàcia ha estat guardonat amb el 1r Premi a la Innovació de la jornada FARUPEIB 2026 per la implementació d’un projecte en xarxa per a la monitorització PK/PD de biològics en IMIDs. 👌 ℹ️ shorturl.at/s7LPk @sefh_ #EquipHUB #ogullbellvitge #Farmàcia #AparellDigestiu #LaboratoriClínic @farupeib

Working on a course on IMiDs and CELMoD- Here is the protein recycling crew at work. Patient friendly explanation of the E3-Ligase complex. #MMSM #Myeloma

El Martes 9 os esperamos en @santiagosergas @idis_research Jornada IMIDs con @draflorezderma @evappampin @manu_barreiro @SabelaRBlanco @ManuelBusto19 @PVillaamil @fmarbah #AnaRodriguez #IreneZarra y #NairPérez consuta aquí el programa idisantiago.es/event/jornada…

התרופות שישנו את הטיפול בסרטן הדם: המחלה נבלמה, הסיכון למוות צנח שני ניסויי שלב שלישי שהוצגו בימים האחרונים מראים קפיצה משמעותית בטיפול במיאלומה נפוצה שחזרה לאחר טיפול. מזיגדומייד, תרופה חדשה שנלקחת בבליעה, הכפילה את משך השליטה במחלה - 18 חודשים לעומת 8.3 בטיפול הסטנדרטי. טקליסטמאב הפחיתה ב-71% את הסיכון להתקדמות המחלה וב-40% את הסיכון למוות מיאלומה נפוצה היא סרטן של תאי פלזמה במח העצם, שמהווה כ-10% מגידולי הדם. רוב החולים חווים הישנות לאחר הטיפול הראשוני, ואלה שנחשפו כבר לכל קווי הטיפול המרכזיים - כולל נוגדני אנטי-CD38 ותרופות אימונומודולטוריות (IMiDs) - עמדו עד כה בפני אפשרויות מוגבלות מאוד. שני מחקרים שהוצגו בימים האחרונים בכנס ASCO בשיקגו, של האיגוד האמריקני לאונקולוגיה קלינית, מציעים תשובות שונות לאותה בעיה - ושניהם מדווחים על תוצאות יוצאות דופן. מחקר SUCCESSOR-2 בחן את מזיגדומייד, תרופה שנלקחת בבליעה מקבוצה חדשה שנקראת CELMoDs, בשילוב קרפילזומיב ודקסמתזון, מול קרפילזומיב ודקסמתזון בלבד. ה-CELMoDs נקשרות לחלבון צרבלון בתוך תאי המיאלומה, מה שמוביל לפירוק גורמי גדילה הנחוצים להתפתחות הגידול ולהפעלת המערכת החיסונית נגדו - מנגנון עוצמתי יותר מתרופות האימונומודולטוריות הוותיקות. המחקר, בשלב שני ושלישי משולב (מתוך שלושה שלבים שנדרשים לאישור תרופה חדשה), כלל 479 חולים בגיל חציוני של 68, כאשר כרבע מהם (25.1%) היו מעל גיל 75. 92.1% נחשפו לשלוש קבוצות הטיפולים המרכזיות במיאלומה, ו-85.8% היו עמידים לנוגדני אנטי-CD38. 37.2% קיבלו בעבר גם פומלידומיד, ו-7.3% טיפול אנטי-BCMA - נתונים שמדגישים עד כמה קשה לטפל באוכלוסייה זו. חציון ההישרדות ללא התקדמות מחלה עמד על 18 חודשים בקרב מי שקיבלו מזיגדומייד, לעומת 8.3 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת - הפחתת סיכון של 52% (יחס סיכון 0.48). שיעור התגובה הכולל עמד על 80.2% לעומת 53.4%, ושיעור התגובה המלאה על 26.7% לעומת 8.9%. נתוני ההישרדות הכוללת טרם הבשילו, אך תמותה נרשמה ב-21.5% לעומת 26.7% בקבוצת הביקורת - ברובה עקב התקדמות המחלה. היתרון נשמר בכל קבוצות החולים, כולל מעל לגיל 75, חולים בסיכון גבוה עם מאפייני מחלה אגרסיביים במיוחד גבוה וגרורות מחוץ למח העצם. מבחינת בטיחות, תופעות לוואי משמעותיות (דרגה 4-3) נרשמו ב-83.7% מהחולים שקיבלו מזיגדומייד לעומת 56.5% בביקורת. ירידה חדה בתאי הדם הלבנים (נויטרופניה) הייתה השכיחה ביותר - 61.1% לעומת 9.1% - אם כי זיהומים קטלניים היו נדירים (2.4% לעומת 1.1%). פרופ' יעל כהן, מנהלת היחידה למיאלומה במרכז הרפואי איכילוב וראש החוג הישראלי למיאלומה, אמרה כי "מזיגדומייד עובדת בחולים שקשה מאוד לטפל בהם - כאלה שנכשלו על טיפולים קיימים ופיתחו עמידות. היא מציעה אפשרות טיפולית שמתגברת על העמידות". כהן ציינה כי בישראל פועלת כבר תוכנית חמלה שמנגישה את הטיפול לכמה עשרות חולים, ושהתוצאות עד כה מבטיחות. מזיגדומייד נמצאת בתהליך אישור FDA וצפויה להיות מוגשת לסל התרופות בישראל בשנה הבאה. יתרון מרכזי של מזיגדומייד הוא הנוחות: בניגוד לרוב הטיפולים במיאלומה הניתנים בעירוי בבית החולים, מזיגדומייד נלקחת בבית בבליעה, וניתן לרשום אותה גם במרפאות קהילתיות. "מה שאנו שומעים מרופאים הוא שהם נרגשים מטיפולים בכדור שהם בעלי עומס נמוך ויכולים לספק חוויה טובה יותר למטופלים", אמר אדם לנקובסקי, מנהל מסחור ב-Bristol Myers Squibb שפיתחה את התרופה. ללא התקדמות המחלה אחרי שנה וחצי מחקר MajesTEC-9 בתרופה טקליסטמאב שפורסם במקביל ב-New England Journal of Medicine, כלל 593 חולים מ-24 מדינות שהמיאלומה שלהם חזרה לאחר קו טיפול אחד עד שלושה. כ-85% מהם היו עמידים לנוגדני אנטי-CD38, וכ-79% לתרופה לנלידומיד - ויותר מ-90% לא הגיבו לקו הטיפול האחרון שקיבלו. החולים חולקו אקראית לשתי קבוצות: האחת קיבלה טקליסטמאב, תרופה אימונותרפית חדשה שמגייסת את המערכת החיסונית לתקוף את תאי הסרטן באמצעות נוגדן שמקשר תאי חיסון מסוג T לחלבון BCMA על פני תאי המיאלומה ומגייס בכך את המערכת החיסונית לתקוף את הסרטן. הקבוצה השנייה קיבלה טיפול סטנדרטי לפי בחירת הרופא: קרפילזומיב ודקסמתזון, או פומלידומיד, בורטזומיב ודקסמתזון. התוצאות מרשימות בכל קנה מידה: כ-70% מהחולים שקיבלו טקליסטמאב מתוצרת יאנסן של ג'ונסון אנד ג'ונסון לא הציגו התקדמות מחלה לאחר 18 חודשים, לעומת כ-27% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי - הפחתת סיכון של 71% (יחס סיכון 0.29). נמצא גם יתרון בהישרדות כוללת: 79.2% לעומת 68.6% לאחר 18 חודשים, הפחתת סיכון לתמותה של 40% (יחס סיכון 0.60). כמעט שני שלישים מהחולים שקיבלו טקליסטמאב (65.9%) השיגו תגובה מלאה, לעומת 16.8% בקבוצת הביקורת - ורבים מהם הגיעו לרמות שאריות מחלה שלא ניתן היה לאתר אפילו בבדיקות הרגישות ביותר. משך הטיפול החציוני עמד על 13.1 חודשים, לעומת 7.0 חודשים בקבוצת הביקורת. "חלק משינוי גדול" "כעת יש לנו אפשרויות אימונותרפיה ללא כימותרפיה לחולים שמיאלומתם הישנה בפעם הראשונה", אמר פרופ' סי אולה לנדגרן ממרכז סילבסטר לסרטן באוניברסיטת מיאמי, שהוביל את המחקר. "אנו רואים תגובות נרחבות מאוד ותועלת קלינית ממושכת. זהו חלק משינוי גדול בהרבה שמתרחש בטיפול במיאלומה". מבחינת בטיחות, 66% מהחולים שקיבלו טקליסטמאב חוו תגובת יתר חיסונית הידועה כתסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) - חום, צמרמורות וירידת לחץ דם שמופיעים כשהמערכת החיסונית מגיבה בעוצמה לטיפול". רובם סבלו מהבעיה באופן קל עד בינוני (דרגה 2-1). כל האירועים נשלטו ולא הובילו להפסקת טיפול. זיהומים מדרגה 4-3 נרשמו ב-41.6% לעומת 29% בקבוצת הביקורת, בעיקר בששת החודשים הראשונים, ושיעורם ירד ככל שהמחלה נשלטה. תופעות לוואי קטלניות (דרגה 5) נרשמו ב-6.5% לעומת 3.5%, ורובן נבעו מזיהומים. על בסיס הממצאים הוגשה בקשת אישור ל-FDA ולסוכנות התרופות האירופית. שני המחקרים מייצגים מגמה רחבה יותר: העברת אימונותרפיה חדשנית לשלבים מוקדמים יותר של המחלה, והצעת אפשרויות ממשיות לחולים שנחשבו עד כה למי שאין עוד אפשרויות טיפול בהם. "אנחנו עובדים לכיוון טיפולים שיכולים לחסל את המחלה לחלוטין, או לשלוט בה לתקופות ארוכות תוך צמצום הנטל על המטופלים", אמר פרופ' לנדגרן.