הסרטון הזה התפוצץ ובצדק כי הוא מתאר מה שמתכנתים רבים מאוד מרגישים בימינו, תהייה קיומית של למה צריך אותי בעצם.
הבחור כאן מתאר איך נעלמה לו חדוות היצירה מצד אחד, איך נעלם לו החיבור הרגשי למה שהוא עובד עליו, ומצד שני, הוא מתאר, זה כמו סמים, הוא לא באמת יכול להפסיק עם זה, הוא לא יכול למחוק את כל הכלי AI ולהעמיד פנים כאילו הם לא קיימים.
אין לו גם שום מסקנה לכאן או לכאן, הוא משקף בצדק את הבלבול העמוק שנמצא בעולם התוכנה כרגע.
אני יכול להעיד על עצמי, שלכתוב קוד היום נראה לי כמו משימה ממש מוזרה, ואני נהניתי לכתוב קוד מאוד. אנשים בתגובות מתארים את ה Flow, המצב הזה שאתה נכנס לזון מסוים, שבו אתה מקודד, ברצף, בריכוז, את החווה הגדולה שבזה.
זה נעלם, וכמו שהוא מאתר בסרטון, אנחנו גם לא מבינים לאן זה הולך בכלל, כולנו פשוט מחכים שהמעבדות הגדולות יראו מה אפשר עוד לעשות, ובינתיים אנחנו מנסים להבין מה קורה למקצוע שלנו, בהצלחה מועטה.
.
מעניין מאוד,ומבלבל.
I was a 10x engineer. Now I'm useless.